רעי התישן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רֵעִי הֲתִישָׁן? קוּם וְהָעִירָה/ שַחַר וּבִשְמֵי מַעֲלָה שׁוּרָה,
תִרְאֵם כְּעוֹר נָמֵר אֲשֶר אֵין בּוֹ/ מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין בּוֹ חֲבַרְבּוּרָה,
וּרְאֵה חֲצִי סַהַר בְּלֵיל תֻּמּוֹ/ קוֹדֵר כְּפִי כִּבְשָן וְכִקְדֵרָה,
כִּדְמוּת פְּנֵי עַלְמָה אֲשֶר חֶצְיָם/ אָדְמוּ וְעַל חֶצְיָם שְׁקַעְרוּרָה.
שׁוּב וַחֲזֵה שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר רֻבָּהּ/ הוּבָא בְסוֹף חֹדֶשׁ בְּשַׁעְרוּרָה,
וּדְמוּת מְעַט אוֹרָהּ עֲלֵי חָשְׁכָּהּ/ נֵזֶר בְּרֹאשׁ לוּדִית שְׁחַרְחֹרָה,
וּדְמוּת אֲדָמָה עַל אֲשֶׁר בָּא עַל/ שִׁמְשָׁה כְּבוֹכִיָּה חֳמַרְמָרָה.
הִכָּה שְׁנֵי אוֹרָיו, בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ/ אֶחָד, אֲשֶׁר לוֹ עֹז וְתִפְאָרָה,
כִּסָּה פְּנֵי סַהַר בְּחוּג אַרְצוֹ/ וּבְסַהֲרוֹ שִׁמְשׁוֹ מְסֻתָּרָה,
כָּל זֹאת פְּעֻלַּת אֵל, וְהוּא יַעַשֹ/ חֶפְצוֹ בְּמִפְעָלָיו אֲשֶר בָּרָא.
נִבְרָא בְּתוֹךְ סַהַר מְעַט אֹפֶל/ מֵרֹאשׁ, וְחַמָּה נִבְרְאָה בָּרָה,
לָכֵן אֲדֶמֵּמוֹ בְּהִקָּדְרָם/ עַתָּה, בְּחֹשֶׁךְ זֶה אֲשֶׁר קָרָה,
לִשְׁתֵי שְׁכוּלוֹת, זֹאת בְּפָנֶיהָ/ פֶּצַע וְזֹאת פֶּצַע וְחַבּוּרָה,
אוֹר יוֹם בְּיוֹם הָקְדַּר, וְאוֹר לַיִל/ הִקְדִּיר בְּעֶרֶב יוֹם וְאַשְׁמוּרָה,
כִּגְבִיר אֲשֶׁר קָצָף וְהֵבִיא כָל/ שָֹרָיו בְאַרְצוֹתָם בְּתוֹךְ צָרָה,
הִכָּה מְאוֹר לַיִל תְּחִלָּה, אַךְ/ מַכַּת מְאוֹר הַיּוֹם מאֻחָרָה,
כִּגְבִיר אֲשֶׁר יַשְׁקֶה לְאָמָה כוֹס/ רַעַל, וְאַחַר יַשְׁקְ לִגְבִירָה.
הַבֵּט בְּכָל אֵלֶּה, וְהִתְבּוֹנֵן/ בָּהֶם וְהִשְׁתּוֹמֵם וְהַכִּירָה,
וּקְרָא: "לְךָ הָעֹז, אֲשֶׁר הֵבִיא/ אוֹרָיו בְּמִשְׁקֹלַת וּבִמְשֹוּרָה!"
שַֹמְתָּ לְסַהַר בַּחֲצִי כִסְלֵו/ קַדְרוּת, כְּפַח יָקוּשׁ לְצִפּוֹרָה,
אַתָּה תְשִׁיתֵהוּ בְשָׁנָה זֹאת/ שֵׁנִית בְּאִיָּר מִבְּלִי אוֹרָה,
אַתָּה בְּהַבִּיטְךָ אֱלֵי אֶרֶץ–/ תִּרְעַד וְתָנוּעָ כְּשִׁכּוֹרָה,
אַתָּה תְצַוֶּה עָשׁ וְיֹאכַל עָשׁ/ וּכְסִיל, וְכִימָה מְהֻדָּרָה,
אַתָּה הֲסִבּוֹתָ לְנִבְרָאִים/ בָּהֶם מְקוֹם מוֹשָׁב כְּסוֹחֵרָה,
אַתָּה תְצַוֵּמוֹ וְיִדָּרְכוּ/ יַחַד בְּלִי הֵידָד וְלֹא פוּרָה,
אַתָּה לְךָ הַהוֹד, לְךָ הַכֹּל,/ כָּל סוּס וּמֶרְכָּבָה מְעֻקָּרָה,
אַתָּה אֲשֶׁר תָּבִיא בְּיוֹם הַחֹם/ קָרָה, וְתָבִיא חֹם בְּיוֹם קָרָה,
אַתָּה אֲשֶׁר תַּהְפְֹּך תְּהוֹם, גַּם עַל/ יָם תַּעַבִיר צָרָה כְּמַבְכִּירָה,
אַתָּה אֲשֶׁר תּוֹרֶה אֱלֵי כָּל חַי/ מָוֶת כְּחֵץ יָעוּף לְמַטָּרָה,
אַתָּה תְקִיצֵמוֹ בְּיוֹם הַדִּין/ הַמַר וְהַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא,
אַתָּה תְדִינֵם עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ/ מֵחֹק וּמִמִּצְוָה וּמִתּוֹרָה.
שִׁיתָה בְדִין מִשְׁקַל פְּעֻלּוֹתַי/ עוֹדֵף וְכַף רִשְׁעִי מְחֻסָּרָה,
יוֹם תַּעֲלֵנִי מֵעֲפָרִי אָז/ אָקוּם וְרוּחִי מִמְּךָ סָרָה,
אִירָא חֲרוֹנך, בַּשְֹּרֵנִי בּוֹ/ "שָׁלוֹם לְךָ, הַשְׁקֵט וְאַל תִּירָא!"
אִם לֹא יְהִי זֵכֶר לְצִדְקוֹתַי–/ שִׁית חַסְדְּךָ לְאַזְכָּרָה!