רמב"ן על שמות כח לז
| רמב"ן על שמות • פרק כ"ח • פסוק ל"ז |
• א • ב • ה • כח • ל • לא • לה • לז • מא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃
"על פתיל תכלת" - ובמקום אחר (להלן לט לא) הוא אומר ויתנו עליו פתיל תכלת ועוד כתיב כאן והיה על המצנפת ולמטה הוא אומר והיה על מצח אהרן ובשחיטת קדשים (זבחים יט) שנינו שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין למדנו שהמצנפת למעלה בגובה הראש ואינה עמוקה להכנס בה כל הראש עד המצח והציץ מלמטה וג' נקבים היה עושה בו בשני ראשיו ואמצעיתו והפתילים היו בנקבים ותלויים בו בשני ראשיו ובאמצעו ששה בשלשה מקומות הללו פתיל מלמעלה אחד מבחוץ ואחד מבפנים כנגדו וקושר ראשי הפתילים מאחורי העורף שלשתם נמצאו בין אורך הטס ופתילי ראשיו מקיפין את הקדקד והפתיל האמצעי שבראשו קשור עם ראשי השנים הולך על פני רוחב הראש מלמעלה ונמצא עשוי כמין כובע ועל פתיל האמצעי הוא אומר והיה על המצנפת והיה נותן את הציץ על ראשו וע"י פתיל האמצעי הוא מחזקו שאינו נופל והטס תלוי כנגד מצחו הרי נתקיימו כל המקראות הללו פתיל על הציץ (להלן לט לא) וציץ על הפתיל (כאן) ופתיל על המצנפת מלמעלה (כאן ושם) כל זה לשון רש"י ואני תמה בדבריו שהכתוב אינו מצוה רק לעשות פתיל תכלת אחד והוא עושה ששה ועוד שהוא מצרף המקראות של הצואה והעשייה ומרבה פתילים כנגד כלן וכן תוכל למנות בארון ושולחן ומנורה ואם הכתוב צוה שישימו אותו על פתיל תכלת היאך נתנו הם עליו פתיל תכלת ואנה צוו לעשות כן ומה צורך לחוטין שבאמצע והוא קשור מאחורי העורף כדרך כל ציץ באנשים ובנשים אבל אין הדבר כמו שאמר הרב ולא היה שם אלא פתיל אחד שהטס מקיף מאזן לאזן ונקוב בשתי קצותיו ופתיל תכלת נכנס בשני הנקבים והציץ נקשר בו כנגד העורף והנה היה צונף המצנפת סביב הראש לא על המצח כלל אלא למעלה במקום שער ועל דעת רבותינו (זבחים יט) היה מניח גם מקצת שער ראשו כנגד פניו לתפילין והיתה הצניפה בגובה שבראש כנגד המוח האמצעי והוא מכסה בה כל הראש כנגד אחוריו והרי הצניפה בגובה שבראש כנגד המוח בשפוע ומניח הציץ כנגד מצחו מאזן לאזן ואין הפסק בין מצחו לציץ אבל מאוזן לאוזן מאחוריו כנגד כל העורף תהיה המצנפת והפתיל שנקשר בו יבא עליה וזהו שאמר ושמת אותו על פתיל תכלת שיכניס הפתיל בנקבי הציץ והיה הפתיל על המצנפת לאחורי אזניו כנגד העורף אל מול פני המצנפת יהיה הציץ והיה על מצח אהרן ויהיה על המצח כנגד המצנפת בפניו וזהו שאמר (להלן כט ו) ושמת המצנפת על ראשו כלומר למעלה בעליון שבראש לא כמו המגבעות שנאמר בהן (שם ט) וחבשת להם מגבעות שהן חובשות הראש כמי שחושש בראשו וחובשו לחזוק ואומר (שם ו) ונתת את נזר הקדש על המצנפת כי עליה יקשרנו מאחוריו וכן אמר (להלן לט לא) ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כי שם ינתן בקשר וכן וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב (ויקרא ח ט) ששם בקשירתו על המצנפת ואל מול פניו ציץ הזהב והנה הנתינה בכל הכתובים על המצנפת כי היא הקשירה אבל הציץ אל מול פני המצנפת במצח ואין להקפיד בין ויתנו עליו פתיל תכלת (להלן לט לא) ובין ושמת אותו על פתיל תכלת (כאן) כי בשניהם כאלו אומר ושמת אותו בפתיל תכלת ויתנו בו פתיל תכלת כדרך ונתת אותם על סל אחד (להלן כט ג) בסל וכמוהו המלט על נפשך (בראשית יט יז) או ישמש במקום "אל" ונתת אותו אל פתיל תכלת ויתנו אליו פתיל תכלת כי הפתיל נתן אליו והוא אל הפתיל כי בו יסמך והכלל שאין ענין הכתובים אלא שיכניסו הפתיל בנקבי הציץ וגם כן הוא שהציץ על הפתיל והפתיל על הציץ וכן וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד בפתיל תכלת (לעיל פסוק כח) שהביא רש"י ראיה ממנו פתיל אחד הוא שהיו מכניסין פתיל אחד בטבעות החשן ובטבעות האפוד שכנגדו וכן בקצה האחר פתיל אחד כי שני מקומות הן וכל אחד בפתיל אחד ירכסו אותו