רמב"ן על שמות ו כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ו' • פסוק כ"ג |
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • כג • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ו', כ"ג:

וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃


"ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון" - כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם ולומר שהיא בת לוי איש צדיק ונרמז שנעשה בה נס כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה אחות הנשיא הגדול והזכיר אמו של פנחס שהוא ג"כ כהן שזכה בה מעצמו (זבחים קא) ואם היה זה שם פוטיאל שם איננו נדרש מה טעם להזכיר שם אדם לא ידענו מי הוא ולכן אמרו רבותינו (ב"ב קי סוטה מג) שהוא מזרע יוסף שפטפט ביצרו ומזרע יתרו שפטם עגלים לעבודת גלולים והוזכר לשבח שזכו בצדקתם לכהונת עולם ועל דרך הפשט נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם ושם אמו מעכה בת אבישלום (מלכים א טו ב-י) ושם אמו עזובה בת שלחי (דהי"ב כ לא) וכן כולם או שהיה פוטיאל נכבד וידוע בדורו והזכירו לשבח ואמר הכתוב מבנות פוטיאל ולא אמר "בת פוטיאל" כי היו לו בנות רבות והוא בחר מהן האחת או שלא היתה בתו אבל בת בתו מתיחסת אליו למעלתו ועל כן לא הזכיר שמה