רמב"ן על בראשית מד כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על בראשיתפרק מ"ד • פסוק כ"ד |
א • ה • י • יח • יט • כא • כב • כד • כז • כט • לב • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ד, כ"ד:

וַֽיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃


"כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני" - אמר כי בבואם אליו מיד הגידו לו שלא יוסיפו לראות פניו בלא אחיהם הקטן ולא אבה לשלחו והיה מניח לו שמעון במאסרו וזה טעם ויאמר אבינו שובו שברו לנו מעט אוכל כי לא רצה להודות לשלחו בכל אשר אמרנו עד שדחקו הרעב