רלב"ג על יהושע ב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רלב"ג על יהושעפרק ב' • פסוק י"ד |
א • ד • ח • יא • יד • יז • כ • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ב', י"ד:

וַיֹּ֧אמְרוּ לָ֣הּ הָאֲנָשִׁ֗ים נַפְשֵׁ֤נוּ תַחְתֵּיכֶם֙ לָמ֔וּת אִ֚ם לֹ֣א תַגִּ֔ידוּ אֶת־דְּבָרֵ֖נוּ זֶ֑ה וְהָיָ֗ה בְּתֵת־יְהֹוָ֥ה לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְעָשִׂ֥ינוּ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃


"אם לא תגידו" - הנה התנו בזה, לפי שכבר שאלה מהם שיתנו לה אות אמת להחיות כל בית אביה, והשביעה אותם על זה בה'.

והנה, אם היתה מגדת דבריהם זה, היה אפשר שיתערבו עם בית אביה רבים מבני יריחו, ותכריחם שבועתה שלא להמית איש מהם, כי לא יתברר להם אי זה מהם הוא מבית אביה, עד שכבר היה אפשר שימלטו בזה האופן כל יושבי יריחו, או יתערבו עם כל יושבי הארץ וימלטו כלם בסיבת זה.