לדלג לתוכן

ריב"א על התורה/בראשית/מב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:ריב"א

למה תתראו. פרש"י למה תתראו בפני בני עשו וכו' ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה ודומה מרוה גם הוא יורה כלומ' תתראו ויורה תרוייהו כתיבי באלף והיינו הדמיון כפ"ח. והר' ר"א פירש שפרש"י ודומה לו מרוה גם הוא יורה כלומ' אף כי זה לשון כחישה וגם לשון רויה מ"מ שניהם משרש אחד הם באים ששרשם רוה. ומצינו מלות מתחלקות לבנין וסתירה כמו ודשנו שהוא לשון הסרת הדשן וכך זה תתראו לשון כחישה הוא כך שמעתי. יורה הפך מן ירוה כך כתוב בספר שרים:

ויתנכר אליהם. לא גלה עצמו אליהם מיד כי אמר אם אגלה מיד מרוב יראה ובושה יאמרו אלי שתוק כי מושבע ועומד אתה שלא לגלות אותנו לכך אמ' מרגלים אתם עד שדחק אותם להביא בנימין כיון שהביאוהו נתן הגביע באמתחתם לאמר שהוא עבדו כיון שראה אותם דחוקים על בנימין כי על כרחם יתנו לו רשות לגלות הדבר:

ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי וגו'. ויעשו כן מה עשו קבלו לקיים מצות יוסף שאמר להביא בנימין ומעלה הכתו' כאלו עשו אותה. וע"כ פי' למבין בלשון המקרא הר"ר ר"א:

את שני בני תמית. חס ושלום שיאמר ראובן שטות גדול כזה לא כך אמר אם לא אשיבנו אליך נתחייבתי שימותו שני בני בשביל אותו עון. עי"ל אם לא את שני בני תמית לשון שבועה ר"ל תמיתם המיתה אם לא אביאנו אליך. עי"ל שכך אמר ראובן אם לא וגו' כלומר אל תתן לי חלק בארץ ועני חשוב כמת: