ריב"א על התורה/בראשית/לד

כה

ויבאו על העיר בטח. שהיו בוטחים כפרש"י משמ' לפי' שבטח מוסב על בני יעקב ואין זה כפי' אנקלוס שתרגם ועלו על קרתא דיתבא לרחצן משמע שבטח מוסב על העיר לומ' שהעיר היתה יושבת לבטח:

כו

ואת חמור ואת שכם בנו וגו'. וא"ת והיאך הרגום אם היו נמולים. וי"ל שנתחרטו על המילה והיינו דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים כלומר שהיו מצטערים על שנמולו:

ל

עכרתם אותי. פרש"י מדרש צלולה היתה ועכרתם אותה מסורת היא ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת לפי' היו שותקין עכ"ל והר"ל רש"י לפיכך היו שותקין שהיו יראים להכות בכם מפני המסורת שהיה בידם ליפול בידכם ומעכשיו לא ייראו עוד מכם כי אמרו אותה נפילה שהיתה מסורת בידינו ליפול ביד בני יעקב היא הנפילה שנפלו אנשי שכם בידם. כך פי' הר"ר אליקים:

לא

הכזונה יעשה את אחותינו פרש"י כתרגום ית אחתנא אומר הר"ר אליקים שלכך פרש"י לפי שאין לפרש את זה בלשון עם דא"כ יהיה משמע שדינה נתרצית לשכם שיהיה פירושו הכזונה יעשה שכם את אחותינו כלומ' עם הסכמת אחותנו. וחזקו' פי' שבא רש"י ללמדנו שאחותינו לשון יחיד נושטר שור ב"ע שאם היה בלשון רבים ואמ' נושטר"י שור"ש ב"ע. והיה מתורגם אחותנא ולא אחתנא. וי"מ פ' זה על פי פי' רש"י שבפר' תצא גבי ושמח את אשתו וגו' וז"ל ושמח וישמח ותרגו' ויחדי ית אתתיה והמתרגם ויחדי עם אתתיה טועה שאין זה תרגום של ושמח אלא של ושמח עכ"ל. וכמו כן הכא בא רש"י ללמדנו שאין לפרש את זה בלשון עם שאין לשון עם טפל כאן על יעשה שהוא מבנין נפעל כ"ש: