ריב"א על התורה/בראשית/לג
ז
[עריכה]ותגש גם לאה כו' וישתחוו כל מקום שהוא כולל זכרים ונקבות ביחד נקט לשון זכר ולכך כתוב וישתחוו וא"ת והא כתוב ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשחחוין לשון נקבה. וי"ל שלא השתחוו בני השפחות כי אמרו אמותנו שפחות ויש להן להשתחוות אבל אנחנו בני יעקב ואין אנו עבדים ולכך כתוב ותגשן וגו' ותשתחוין לשון נקבה דקאי אשפחות לבד וק' על זה שהרי ראו בני השפחות שיעקב השתחוה וגם האמהות ובניהם השתחוו וא"כ היה להם להשתחוו' לכך י"ל שאף בני השפחות השתחוו עם אמותיהם אלא לפי שהיו השפחות שחים ויכול לדבר עליהם בלשון רבים תלויה ההשתחויה בהן דכתיב ותשתחוין. עוד י"ל דהא דלא כתיב וישתחוו גבי בני השפחות היינו משום שכלל הדבר כן הוא בכל מקום שכולל זכרים ונקבות ביחד פעמים נקט למאי דפתח ביה ופעמים נקט למאי דסליק מיניה:
יב
[עריכה]נסעה ונלכה. פרש"י נסעה כמו נסע והנון יסוד בתיבה ותרגום טול ונהך. לכך פרש"י כן מדכתיב נסעה הס' בלא דגש שאלו היה נסעה לשון נפעל עתיד כמו נסע שהוא בחירק הנו"ן הסמך היתה דגושה לחסרון הנו"ן:
יד
[עריכה]אתנהלה לאטי. פרש"י ז"ל לאט שלי. הלמד מן היסוד ואינה משמשת וכו'. ואין לפרש שהיא משמשת ופתרונו אתנהל עצמי לפי נחת שלי שהרי כתוב מיד לרגל המלאכה אשר לפני אלא ע"כ הלמ"ד מן היסוד כפרש"י ופתרונו אנהל נחת שלי לרגל המלאכה כלומ' לפי המלאכה המוטלת עלי כ"ש:
טז
[עריכה]וישב ביום ההוא עשו וגו'. פרש"י וד' מאות איש שהיו עמו היכן הלכו נשמטו מאצלו אחד אחד. וק' לחזקו' שהרי כתוב לעיל מיניה אציגה מן העם וגו' משמע שבאותו יום ששב עשו למקומו עדין הוא אצלו והיאך אפשר לומ' שבשעה אחת נשמטו וכו'. ותירץ הר"ר אליקים שהלכו עם עשו ד' מאות שרים וכל אחד מהם היה מושל על רב ואותם הד' מאות שרים נשמטו מעם עשו אחד אחד והעם נשאר אצלו לכך אמ' אציגה נא עמך מן העם. וראיה לדבריו מצאתי בב"ר דאי' התם וז"ל וגם הולך לקראתך וד' מאות איש עמו ריש לקיש אמ' עמו כעמו מה הוא שר על ד' מאות אף כל אחד שר על ד' מאות וכו' עכ"ל: