ריב"א על התורה/בראשית/לא

כג

וירדוף אחריו דרך שבעת ימים. פרש"י כל אותן הג' ימים שהלך המגיד ללבן הלך יעקב לדרום נמצא שהיה רחוק מלבן דרך ו' ימים ובו' השיגו לבן למדנו שכל מה שהלך יעקב בו' ימים הלך לבן ביום אחד עכ"ל. וק' לפי מה שפרש"י תחלה כל אותן ג' ימים וכו' משמע שעדיין לא הלך רק ג' ימים כשרדף לבן אחריו ואחר כן פי' למדנו שכל מה שהלך יעקב וכו' משמע כשרדף לבן אחריו הלך יעקב כבר ו' ימים והשיגו בשביעי. ועוד קשיא היאך הלך ביום אחד מה שהלך יעקב מהלך ג' ימים שבין מקומו למקום יעקב כדכתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ע"כ פי' חזקו' עכ"ל שצ"ל שכשפירש המגיד מיעקב ובא ללבן לא רדף מיד אחר יעקב אלא חזר למקומו ושהא ג' ימים ובאותן ג' ימים הלך יעקב לדרכו וכשלא מצא לבן את התרפים רדף אחריו נמצא כשרדף אחריו כבר הלך יעקב ששה ימים ובשביעי לבריחתו השיגו לבן הרי לך שהלך לבן ביום אחד כל מה שהלך יעקב בז' ימים שהרי אף בשביעי היה הולך ומתרחק מלבן ואל תתמה על כי רדף במרוצה אחריו כשאר רודפים ויעקב היה כבר בעושר ובמקנה ובבני ביתו שהיו מרובים לא היה יכול ללכת במרוצה וצ"ל לפי זה שאף לבן היה שובת ביום שבת כמו יעקב דאם לא כן לא היינו יכולין להוכיח שהלך לבן ביום אחד מה שהלך יעקב בז' ימים וי"מ דהא ר"ל רש"י כל מה שהלך יעקב בין עתה בין כבר לבן הלך ביום אחד כי כשכבר הלך יעקב כמה פעמים ממקום צאן לבן עד מקומו שהוא דרך שלשת ימים ועתה הלך בבריחתו ג' ימים שפרש"י כל אותו הדרך הלך לבן ביום אחד. אבל מ"מ כשרדף אחריו עדיין לא הלך יעקב רק ג' ימים וביום ד' לבריחתו השיגו לבן נמצא שהלך לבן ביום אחד מהלך ז' ימים של יעקב כי אף בבריחתו של רביעי היה הולך ומתרחק מלבן. ולפי זה מה שפרש"י בשביעי השיגו וכו' היינו במהלך יום השביעי. וקושיא שניה שהקשה חזקוני שחזר לבן למקומו קודם שרדף דוחק דכל זה חשב רש"י. גם דוחק הוא מה שצריך לומר לדבריו שלבן הרשע היה שובת ביום השבת ואין לפרש שהלר לבן דרך מסלות ישרות וקצר דרכו ולכך השיגו בקל ביום אחד דא"כ מה בא רש"י ללמדנו באמרו למדנו שכל מה שהלך יעקב בז' ימים וכו' כיון שלא הלך בדרך שהלך בו יעקב לצ"ל כדפרי':

לב

עם אשר תמצא את אלהיך וגו' פרש"י ומאותה קללה מתה רחל בדרך. וק' שהרי לא מצא לבן את התרפים וא"כ מנ"ל שנענשה רחל מאותה קללה וי"ל משום דאמרינן קללת חכם אפי' לחנם היא באה:

לג

ויבא לבן באהל יעקב וגו' ויצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל שתי השפחות וכל כך למה שהיה מכיר בה שהיא משמשנית עכ"ל. פי' החזקוני שלכך דחק רש"י לפרש כן שחפש באהל ב' השפחות באחרונה לפי שנאמר ולא מצא גבי אהל ב' האמהות ודבר זה מלמדנו שחפש אהל שלהם באחרונה. וי"מ הלכך דחק רש"י לפרש כן שחפש אהל שלהן באחרונה לפי שכתוב ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. ולא כתוב שחזר ובא לאהל לאה פעם שנייה כמו שנאמר באהל רחל שכתוב ויבא לבן באהל יעקב וגו' ויבא באהל רחל למדנו שמאותה ביאה שבא תחלה באהל יצא הימנ' ובא לאהל רחל קודם שחפש אהל ב' האמהות כי לא היה לו להזכיר יציאה בלא ביאה. ולפי רש"י צריך לסרס המקרא ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ובאהל שתי האמהות ולא מצא כפירש"י וזה לך סדר האהלים לרש"י אהל רחל היה בין אהל לאה ובין אהל ב' האמהות ואהל רחל הוא אהל יעקב דמשמע מלשון רש"י למבין ונקרא על שם יעקב לפי שהוא עקר הבית והוא היה פתוח לרשות הרבים מה שאין כן בשאר אהלים ולא היה יכול לבא יעקב בשאר אהלים כי אם ברשות רחל שהיא עקר הבית וכל האהלים היו פתוחים לאהל רחל ולכך נכנס לבן באהל רחל תחלה שהיה פתוח לרשות הרבים ואחר כך בא לאהל לאה וחזר עקביו לאהל רחל לפי שחזר והיה באמצע ולא יכול ליכנס באהל האמהות אליו דרך אהל רחל וחפש אהלה לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית ואחר בא באהל האמהות וחפש אהלן. וריב"א פי' שאהל לאה היה בין אהל רחל ובין אהל האמהות וכלם היו פתוחים זה לזה ואהל רחל ואהל לאה היו פתוחים לרשות הרבים מה שאין כן בב' האמהות וזהו שנאמר ויבא לבן באהל יעקב שזהו אהל רחל שהיה תחלה יצא משם ובא לאהל לאה ואחריו לאהל האמהות ולא מצא וחזר עקביו לאהל לאה לפי שאין אהל האמהות פתוח לרשות הרבים ויצא ובא לאהל רחל לפי שהיה מכיר בה ולדבריו אין צריך לסרס המקרא למבין. ורשב"ם פי' שאהל יעקב אינו אהל רחל ואהל יעקב היתה תחלה ואחריו אהל לאה שהיא הגדולה ואחריו אהל האמהות. ולפי שלא תטעה לומר שהיה אהל רחל אחרון כתוב ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל לומר לך אחר אהל לאה היה אהל רחל אלא שנכתב אחרון להאריך בו ולפרש איך היה שלא נמצאו שם התרפים ולדבריו צריך לסרס המקרא. וי"מ שאהל יעקב היה בין אהל רחל ובין אהל לאה ואחר אהל לאה היו אהלי האמהות וכולן היו פתוחים זה לזה וגם היו פתוחים כלם לרשות הרבים חוץ מאהל האמהות ולכן בא לבן תחלה לאהל יעקב כי אמר עליו שגנב אלהיו ואחריו לאהל לאה ולאהל האמהות ולא מצא וחזר עקביו לאהל לאה לפי שלא היה אהל האמהות פתוח לרשות הרבים ויצא משם ובא לאהל רחל דרך רשות הרבים ולא דרך אהל יעקב שהרי לא כתוב שבא פעם שניה באהל יעקב כמו שכתוב באהל רחל ולאה ולפי זה אין צריך לסרס המקרא:

לד

וימשש לבן את כל האהל ולא מצא. וא"ת למה לא הגידו התרפים ללבן מקום שהיו עומדים שם. וי"ל שלא היו התרפים מדברים אלא בשעה שהיו עובדים אותם כדרכן וכן משמע בפרקי דר' אליעזר דקאמר מהו תרפים שוחטין אדם בכור וחותכין אותו ומולחין אותו במלח ובבושם וכותבין על מצחו בציץ זהב שנותנין שם רוח טומאה ומניחין אותו תחת לשונו ונותנין אותו בקיר ומדליקין נרות לפניו ומשתחוים לו והוא מדבר עמהם משמע שלא היו מדברין אלא בשעה שהיו עובדים אותם ומנין שהתרפים מדברים שנ' כי התרפים דברו און:

לח

ואילי צאנך לא אכלתי פרש"י מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל וכו' וא"ת הא אמרי' בעלמא דאינו קרוי איל פחות מב' שנים שהמחוייב להביא איל אשם צריך להביא בן ב' שנים כפ"ח:

מב

ופחד יצחק היה לי. פרש"י לא רצה לאמר אלהי יצחק לפי שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם וכו'. וק' לחזקוני שהרי אליעזר עבד אברהם הזכיר שם המיוחד ד' פעמים על אברהם. ותירץ הר"ר אליקום דשאני אברהם שנתנסה בי' נסיונות ונשבע לו הקב"ה שלא ינסהו עוד כדאיתא בב"ר. וז"ל בי נשבעתי מה צורך שבועה א"ר לוי בשם ר"ח כיון שנתנסה אברהם נסיון עשירי א"ל להקב"ה השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה עכ"ל לכך הזכיר עליו אליעזר שם הקב"ה בחייו דודאי לא יחטא כיון שנשבע לו הקב"ה שלא ינסהו עוד ומה שכתוב בפרשת וישלח ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק כבר פרש"י שם:

מג

ויען לבן ויאמר הבנים בני. וא"ת והרי הולידן יעקב ואיך אמר לבן הבנים בני ופי' ר"י מאורליינ"ס שיעקב היה עבד עברי וכתוב האשה וילדים תהיה לאדוניה ולכך אמר לבן הבנים בני:

מד

והיה לעד. הקב"ה כפרש"י וסוף הענין מוכיח דכתיב ראה אלהים עד ביני וביניך. ומ"ש אין איש. פי' כשר להעיד:

נב

עד הגל הזה ועדה המצבה אם לא אעבור. פרש"י אם משמש בלשון אשר כמו עד אם דברתי דברי. אומר הר"ר אליקים שלכך פי' כן לפי שאין לפרשו כמשמעו. דאם כן היה לו לכתוב אם אני אעבור ואם אתה תעבור ולא היה לו לכתוב לא שהרי אמר אחרי כן לרעה. ור"ת מאורליינ"ס אומר דאם זה כשאר אם שבתורה וכך פתרונו עד הגל וגו' אם לא אעבור וגו' ואם אתה לא תעבור וגו' לרעה כלומר אם אני לא אעבור אליך לעוזריך לרעה ששאר בני אדם עושים לך ואם לא תעבור אלי לעזרי לרעה ששאר בני אדם עושים לי הגל והמצבה יעידו: