ריב"א על התורה/בראשית/יט
א
[עריכה]ויבואו שני המלאכים. פרש"י גבי לוט קרא אותם מלאכים אבל גבי אברהם שהיו תדירין אצלו קרא אותם אנשים והק' חזקו' והכתיב ויאמרו אליו איה האנשים והוא תירץ שקראו אותם בני העיר אנשים אבל לוט היה מחשב אותם למלאכים ומה שכתו' ולאנשים האלה אל תעשו דבר ר"ל לאותם שקראתם אנשים אל תעשו דבר ומכאן ואילך לא חש הכתוב לקרותם אנשים:
ט
[עריכה]ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וגו' על שאמר לוט הנה נא לי שתי בנות השיבו גש הלאה כלומר נתיעץ בדבר אך עתה אין עת ועל מה שאמר רק לאנשים האל השיבו האחד בא לגור כלומר לא נשמע לך בזה לכך כתו' ויאמרו ויאמרו:
יג
[עריכה]וישלחנו ה' לשחתה וק' שהרי לא היה אלא מלאך אחד לשחתה ותירץ הר"ר אליקים שלכך כת' וישלחנו לשון רב לפי שהמלאך שהיה הופך סדום לא היה יכול לעשות דבר בלא חברו שהיה מציל לוט נמצא שעל ידי שניהם נהפכה סדום:
טו
[עריכה]וכמו השחר עלה פרש"י שעה שהחמה עומדת עם הלבנה ברקיע פ"ח שכן באותו הפרק חסרה הבנה שהרי כבר נכנס פסח כדפרש"י לעיל ולכך היתה נראית עם החמה:
יח
[עריכה]אל נא אדני. שאמרתם להמלט ההרה ירא אנכי פן תדבקני הרעה ומתי כי הדרך רב וענן עולה ובו גפרית ואש ומתפשט למרחוק ואח"כ התפלל להקב"ה להחיות את נפשו במי שבידו להמית ולהחיות ולכך יש בפסוק בין מה שאמר למלאכים ובין מה שהתפלל להקב"ה אמנם פרש"י על פי רבותינו ועל פי התרגום דהכל קאי להקב"ה:
כד
[עריכה]וה' המטיר על סדום פרש"י כל מקום שנאמר וה' ר"ל הוא ובית דינו וק' לחזקו' והא כתיב וה' שמים עשה ותירץ הר"ר אליקים דהכי ר"ל רש"י כל מקום שנאמר וה' גבי פורענות הוא ובית דינו. וא"ת והא כתו' וה' הכה כל בכור שהוא גבי פורענות ואעפ"י דאמרינן בהגדת הא לחמא עניא אני ולא המלאך וי"ל דהכי ר"ל רש"י אני ולא מלאך כלומר אין לי מלאך שאסמוך עליו זה השליחות לבדו. וגם רש"י פי' בפרשת בא אל פרעה גבי וה' הכה כל בכור כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו וחזקו' פי' דלפי מה שפי' רש"י בפרשת בראשית גבי ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ניחא שפי' שם וז"ל ששתף הקב"ה מדת רחמים עם מדת הדין עכ"ל. וא"ת הא דכתיב וה' שמים עשה ר"ל הקב"ה שהוא בעל הרחמי' עם בית דינו עשה. וא"ת והא כתיב וה' פקד את שרה. וי"ל משום דכתיב ואם לא נטמאה האשה וגו' ונזרעה זרע נמלך בבית דינו אם היא היתה ראויה לילד לפי שנסתרה עם פרעה ויצא הדבר מביניהם כיון שלא נטמאה ראויה הא לילד. וא"ת והא כתיב המכסה אני מאברהם. וה' אמר אל אברהם אחרי הפרד לוט כבר פי' לעיל הצורך בפרשת לך לך:
לג
[עריכה]ותשכב את אביה לפי פרש"י משמע שהבכירה עשתה שלא כהוגן וק' לחזקו' דאמרינן בבבא קמא לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה קדמה לה ו' דורות והוא תירץ מפתיחת בקשת הזנות וממה שלמדה לאחותה עשתה שלא כהוגן אבל ממה שקדמה אחותה עשתה כהוגן: ובקומה של בכירה נקוד כלומר הרי הוא כאלו לא נכתב שבקומה ידע ואעפ"כ לא נמנע ליל שני מלשתות יין כפירש"י. שמעתי מקשים א"כ לשתוק קרא מן ובקומה דבכל שדורשין נקדה בענין זה שיש לקיים שניהם ולומר דאהני נקדה ואהני כתב אבל הכא קשיא דבמאי נימא דמהני כתב הרי עוקרתו לגמרי: