ריב"א על התורה/בראשית/טז

ד

ויבא אל הגר ותהר פרש"י נתעברה מביאה ראשונה וק' דאמרי' אין אשה מתעברת מביאה ראשונה. ותירץ הר"ר אליקים דבדבר זה יש תנאי הרבה בב"ר דקאמ' ר' לוי בר חיפא הגר מביאה ראשונה נתעברה אמר ר' אליעזר לעולם אין אשה מתעברת אלא מביאה שניה עכ"ל:

ו

ותענה שרי ותברח מפניה. פרש"י היתה משעבד' בה בקושי והר' אליקים נתן טעם בדבר היאך צדקת כשרה עושה כך לפי שהגר הונתה שרה תחל' כדפרש"י גבי ותקל גברתה בעיניה ולכך היתה שרה מענה אותה בהיתר כי בספר סמ"ג כתוב במצות לא תונו דאיתא במדרש שאם הונה אותך אדם אתה רשאי להונותו שאינו קרוי עמיתך אחרי שהונה אותך:

יג

אחרי רואי. יש מפר' הגם הלום ראיתי אחרי רואי. פי' גם הלום כשהפך פניו ממני ראיתי אחוריו אם היה כן אמנם לא השגתי לראות זולת פניו לכן בלי ספק זה הדובר אלי היה אל ולא בן אדם:

טז

ואברהם בן מאת שנה וגו'. פרש"י לשבחו של ישמעאל נכתב להודיע שהיה בן י"ג שנה כשנמול ולא עכב. למקשה זיל קרי בי רב הוא שנא' וישמעאל בן שלש עשרה וגו'. חשיב דמהתם נוכל לומר דבעל כרחו נמול לכך למד כאן רש"י מיתורא שמרצונו היה. ואין לפרש דקרא דהכא אתיא לגופיה שהרי כתוב בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו משמע שביום אחד נמולו וכתו' ואברהם בן צ"ט שנה וגו'. הסר י"ג מן צ"ט וישאר פ"ו לאברהם כשנולד ישמעאל אלא על כרחך כדפרי' רש"י: