ריב"א על התורה/בראשית/טו
ג
[עריכה]ויאמר אברהם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אותי. תימ' היאך אמר אברהם כן והלא אמ' לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ וכו'. ואף הבטיחו שיהיה לו זרע. ותירץ ר"ת מאורליינש שהיה מתירא פן יגרום לו החטא וכדפרש"י גבי קטנתי מכל החסדים. וי"א שכך אמר אברהם אחרי שזקנתי ועדין אין לי בן כשאוליד בסוף ימי ישאר בני קטן ויבא בן ביתי עליו ויטול ירושתו בעל כרחו. אמר לו הקב"ה לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך יגדל ויוציא בשלך:
י
[עריכה]ויבתר אותם בתוך. פרש"י בפר' בא דברית בין הבתרים היתה בשנת ע' לאברהם. וק' שהרי הברית היתה בארץ ישראל שנ' לתת לך את הארץ הזאת ואברהם בהיותו בן ע' שנה עדין לא יצא מחרן שנ' ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן וי"ל לפי דברי יסוד עולם ניחא דתניא התם אברהם אבינו כשנזכר בברית בין הבתרים בן ע"ה שנה היה וגו' ואותה שנה שיצא מחרן שנת הרעב היתה וירד למצרים ועשה שם ג' חדשים בא וישב באלוני ממרא היא השנה שכבש המלכים ע"כ. וקשי' דאכתי איך יתכן לומ' דברי' בין הבתרי' היה בשנת ע' לאברהם הרי מיד אחר מלחמת המלכי' שהיתה בשנת ע' לאברהם כדפרי' כתוב אחר הדברים האלה והזכיר שם ברית בין הבתרים. וגם פי' שם אחר בסמוך לאחר שהרג המלכים. וי"ל דדבור בין הבתרים מתחיל מויאמר ה' באלוני ממרא אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ואין מוקדם ומאוחר בתורה שהיה אותו דבור קודם מלחמת המלכים. אבל אחר הדברים האלה דבור אחר הוא נהיה לאחריהם ותדע דאית' בברכות מיום שברא הקב"ה עולמו לא היה אדם שקראו אדון להקב"ה עד שבא אברהם וקראו אדון. שנא' ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה. ואי הכל דבור אחד דלעיל מיניה הוי ליה לאיתויי ויאמר ה' אלהים מה תתן לי אלא ע"כ כדפרי'. ותדע נמי דלאו הכל דבור אחד הוא דבהך פרשה כתו' הבט נא השמימה וספור את הכוכבים וגו'. משמע שדבר עמו בלילה ולאלתר כתו' ויהי השמש באה וגו'. משמע שדבר עמו ביום. אלא ע"כ כדפרי' ואע"ג דבפ"ק דפסחים אמרי בחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם וכו'. שאני הכא דלא אפשר וכה"ג אמרי התם גבי' סקול יסקל או ירה יירה וגו':
טז
[עריכה]ודור רביעי ישובו הנה. פרש"י צא וחשוב דורותיו יהודה פרץ חצרון וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה. פ' חזקו' שאין למנות הד' דורות דיעקב שהרי כשירד למצרים קרבו ימיו למות ועוד י"ל לפרש"י ניחא שפי' ודור רביעי לאחר שגלו למצרים יהיו שם ג' דורות וכו' והגלות לא התחיל עד שנפטר יעקב כדפרי' בתחלת פרשת ויתי ולפיכך אין למנו' מיעקב ורשב"ם פי' בענין אחר מקרא זה וז"ל אין לפרש דור רביעי של ישראל ישובו ישראל הנה כי מאחר שנתן הקב"ה קצבה לד' מאות שנה מה לי לדור רביעי או לדור חמישי. והלא ממנין ד' מאות שנה יתעכבו אלא הקב"ה נותן טעם למה יתעכבו ד' מאות שנה לפי שאחר דור של אמורים ישובו ישראל הנה כי הדור ק' שנה נמצא ד' דורות ארבע מאות שנה ועד אותו זמן לא יהיה שלם עון האמורי לעקור אותם מן הארץ כי זמן פרעון הוא ה' עון האמורי אחר דור רביעי כדכתיב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים: