ריב"א על התורה/בראשית/ז

א

ראיתי צדיק. ולא נאמר צדיק תמים מכאן שאומרי' מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו כפרש"י. והקשה ר' מרדכי בר' נתן מההיא דבבא בתרא אמר ר' יוחנן גדול שנאמר באיוב משנאמ' באברהם. דאלו באברהם כתוב כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ואלו באיוב כתיב איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע. ולפרש"י מאי מייתי דלמא משום דגבי אברהם היה בפניו ולגבי איוב שלא בפניו:

ב

תקח לך שבעה שבעה. כדי שיקריב קרבן בצאתו. כפרש"י ושבעה בצמצום למה כנגד ז' מזבחות שהיו עתידים האבות לבנות כמו שפירש"י בפ' בלק גם את שבעת המזבחות ערכתי:

ג

גם מעוף השמים שבעה שבעה. פרש"י בטהורין דבר הכתוב וילמד סתום מן המפורש. כלומ' מה להלן גבי בהמה דבר הכתו' דכתי' מכל הבהמ' הטהורה אף כאן דבר הכתו' בטהורה דכאן וכאן כתוב שבעה: מעוף השמים זכר ונקבה וגו'. אמר הר"ר אליקים כל כך לא כתוב בעוף לשון אישות כדכתיב גבי בהמה דכתי' מכל הבהמה הטהורה תקח לך איש ואשתו. לפי שולד הבהמה נולד חי ושלם באבריו כילד אשה מה שאין כן בעוף שאין בביצה שנולדה חיות:

כג

אך נח. פרש"י שהיה גונח וכוחה דם מטורח הבהמו' והחיות. וא"ת מאי משמע. וי"ל אך לשון מיעוט וכך מפור' בתנחומ' ומה שפי' כוחה דם ר"ל רוקק וחברו הכוחה בפני רבו חייב מיתה. ופי' הרק רוק עבה ולפי שהוא בכח קרוי כוחה: