רי"ף על ספר יהושע/הקדמה
ויהי אחרי מות משה. הנה טרם אחיל לדבר על ספר זה בע״ה ראוי שנדע אם יהושע נשתמש באורים ותומים במלחמותיו אם לא כי ממה שגזרה עליו התורה הקדושה ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו׳ נראה שבכולם נשתמש על פי האורים והיה שואל בהם איך תנהג אמנם ממה שאמר בס׳ שופטים ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל בה׳ וגו׳, דהיינו באורים ותומים משמע שקודם מיתתו לא היו שואלים באורים ותומים. גם בסיפור המלחמות לא מצאנו שום רמז מזה.
ורלב״ג ז״ל כתב שגם בימי יהושע שאלו באורים ותומים שהרי התורה העידה ושאל לו במשפט האורים ואחרי מות יהושע נצטרכו לשאול מי יעלה תחלה כי המלחמה הראשונה שורש גדול וכו׳ ע״ש. ודעתי איני נוטה לסברא זו מהטעמים שאמרנו למעלה. ועוד דאם אמת ששאל יהושע באורים ותומים במלחמותיו איך הלכו נגד העי ונפלו שם ל״ו איש ועל כרחך מוכרחים אנו לומר דבאותה המלחמה לא שאל יהושע ואם לא שאל באותה המלחמה ודאי לא שאל בכל מלחמותיו דמאי שנא זו מזו. ועוד הלא מוסכם מהכל שיהושע זכה לרוח הקדש כמו שכתוב בספרו וידבר ה׳ אל יהושע לאמר וא״כ למה היה צריך לו לשאול באורים ותומים כי לא נמצא בכל המקרא ששום נביא שאל באורים ותומים וכן אמרו חז״ל במדבר רבה פר׳ י״ב שאעפ״י שאמר ליהושע ולפני אלעזר יעמוד וגו׳ לפי ששמש אדוניו זכה לרוח הקדש ע״כ דמשמע דשאלת אורים ותומים אינו שייך לנביא אלא למי שלא הגיע למדרגה זו. וכן מצאתי בעירובין דף ס״ג ר״א אומר המורה הלכה בפני רבו מורידין אותו מגדולתו שנא׳ ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא ואע״ג דאמר לאחי אבא צוה ולי לא צוה ואפ״ה אשכחן דאיעניש דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו וגו׳ ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע ע״כ.
ולפי זה האמת הוא שיהושע לא נשתמש באורים ותומים אלא דוקא בגורלות נחלת הארץ ואחרי מותו הוצרכו ישראל לשאול כי לא היה להם נביא ומה שאמרה התורה ולפני אלעזר יעמוד וגו׳ היינו באם שלא יזכה לרוח הקדש ובזה יבוא הכל על מקומו בשלום: