רי"ף על הש"ס/סנהדרין/דף טו עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

קוברין רשע אצל צדיק שנאמר (מ"ב יג) ויהי הם קוברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וגו' ויחי ויקם על רגליו על תליו עמד ואל ביתו לא הלך:

קברי דרב הוו שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא אתו אמרו ליה לשמואל אמר יאות הן עבדין קרקע עולם היא ואינה נאסרת דכתיב שם כג וישלך את עפרה על קבר בני העם מקיש קברי בני העם לע"ז מה ע"ז במחובר לא הכא נמי במחובר לא והא דתני' שלשה קברות הן קבר הנמצא וקבר הידוע וקבר המזיק את הרבים קבר הנמצא מותר לפנותו פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה קבר המזיק את הרבים מותר לפנותו פינהו מקומו טהור ואסור בהנאה התם בקבר בנין עסקינן אבל קבירה דהפירה דליכא עליה בנין לא מיתסרא מאי טעמא קרקע עולם היא ׃ איתמר האורג בגד למת אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא ורבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא והלכתא כוותיה דרבא אמר רב חסדא האי סודרא דאזמניה למיצר ביה תפילי צר ביה תפילי אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה פשיטי:

תניא מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו כיצד גבו למת סתם.

זה הוא מותר המתים למתים גבו למת זה זה הוא מותר המת ליורשיו היה אביו ואמו מזרקין לו כלים מצוה על אחרים להצילן אמר רשב"ג בד"א שלא נגעו במטה אבל נגעו במטה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף