רי"ף על הש"ס/נדרים/דף י עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא(נדרים ל, א) הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי יבשה. מיושבי יבשה, אסור ביורדי הים; שיורדי הים בכלל יושבי יבשה. לא כאלו ההולכים מעכו ליפו, אלא ממי שדרכו לפרש.
הנודר מרואי חמה, אסור אף בסומים, שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותו. הנודר משחורי הראש, אסור בקרחים ובעלי שיבות, ומותר בנשים ובקטנים, שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים. הנודר מן הילודים מותר בנולדים; מן הנולדים, רבי מאיר מתיר אף בילודים. וחכמים אומרים: לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוליד.
הנודר משובתי שבת, אסור בישראל ובכותים. מאוכלי שום, אסור בישראל ובכותים. מעולי ירושלים, אסור בישראל ומותר בכותים. קונם שאני נהנה לבני נח, מותר בישראל ואסור באומות העולם. קונם שאני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומותר באומות העולם. שאיני נהנה לישראל, לוקח ביותר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי, לוקח בפחות ומוכר ביותר, אם שומעין לו. שאיני נהנה להם והם נהנין לי, יהנה לאומות.
קונם שאיני נהנה לערלים, מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם, שאין הערלה קרויה אלא על שם העובדי כוכבים, שנאמר: "כי כל הגוים ערלים".
תוספתא הנודר מישראל, אסור בגרים. הנודר מגרים, מותר בישראל. הנודר מישראל, אסור בכהנים ולויים. הנודר מכהנים ולויים, מותר בישראל. הנודר מכהנים, מותר בלויים. בלויים, מותר בכהנים.
תנו רבנן: הנודר הנאה מבני העיר, כל ששהה בעיר שנים עשר חדש, אסור ליהנות ממנו. הנודר הנאה מבנים, מותר בבני בנים.
ירושלמי נדר מיורדי הים אחר שלושים יום, ונעשו מיושבי הישוב, פליגי רבי ישמעאל ורבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר: אחר הנדר, ורבי עקיבא אומר: אחר האיסור.
גמרא
הנודר מיורדי הים וכו' (נדרים ל, א) רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא. חד מתני ארישא, וחד מתני אסיפא. מאן דמתני ארישא, מתני הכי: הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי יבשה; הא ביורדי הים, אסור; לא כאלו ההולכים מעכו ליפו, דהלין יושבי יבשה מקרי, אלא מי שדרכו לפרש. ומאן דמתני אסיפא, מתני הכי: הנודר מיושבי יבשה, אסור ביורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי יבשה; לא כאלו שהולכין מעכו ליפו לבד, אלא אף מי שדרכו לפרש, דסופו ליבשה סליק.
אלא ממי שהחמה רואה אותו לאפוקי מאי? לאפוקי עוברים ודגים.
מן הנולדים רבי מאיר אומר וכו' נולדים משמע הכי ומשמע הכי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם.
וחכמים אומרים לא נתכוון זה וכו' לאפוקי מאי? לאפוקי דגים ועופות.
קונם שאני נהנה לבני נח כו' וישראל נפקי מכלל בני נח?! אין; כיוון דאיקדש אברהם, איקדשי בנים על שמיה.
שאני נהנה לזרע אברהם כו' אף על גב דאיכא ישמעאל ועשו דאתי מיצחק? דכתיב: "כי ביצחק יקרא לך זרע"; "ביצחק" ולא כל יצחק.
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הלכות נדרים לרמב"ן
ריטב"א
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)