רי"ף על הש"ס/נדרים/דף ח עמוד ב
(נדרים כז, א) נדרי אונסין: הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר, הרי אלו נדרי אונסין.
גמרא
ההוא גברא דאתפיס זכוותיה בי דינא, אמר: אי לא אתינא עד תלתין יומין, ליבטלן הני זכוותא. איתניס ולא אתא. אמר רב הונא: ליבטלן זכוותיה. אמר ליה רבא: והא אנוס הוא, ואונס רחמנא פטריה, דכתיב: "ולנערה לא תעשה דבר"! וכי תימא קטלא שאני, והאנן תנן: נדרי אונסין!
ולרבא, מאי שנא מהא דההוא דיהיב גיטא לדביתהו, אמר: אי לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין, להוי גיטא. אתא ופסקיה מברא. אמר: חזו דאתאי! ואמר שמואל: לאו שמיה מתיא. ואמאי, הא אונס אניס? דלמא אונסא דשכיחא שאני, דאיבעיא ליה לאתנויי.
ולרב הונא,
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הלכות נדרים לרמב"ן
ריטב"א
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)