רי"ף על הש"ס/מועד קטן/דף ו עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

מתני' מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כיונו את מלאכתם במועד יאבדו:

גמ' תנא ובלבד שיכניסם בצנעה לתוך ביתו:

רב יוסף הוה ליה הנך כשורי עיילינהו ביממא א"ל אביי והתניא ובלבד שיכניס בצנעא בתוך ביתו א"ל צנעא דהאי יממא הוא דכיון דבליליא בעו גברי יתירי ובעו מדכורא דנורא אוושא מילתא:

ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד: בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו אם תמצא לומר צרם באזן בכור ומת קנסו בניו אחריו משום איסורא דאורייתא ואת"ל מכר עבדו לעכו"ם ומת קנסו בניו אחריו משום דכל יומא מפקע ליה ממצות הכא מאי גברא קנסו רבנן והא ליתיה או דילמא ממונא קנסו רבנן והא איתא ופשט ליה לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן וכן הצורם באוזן בכור ומת והמוכר עבדו לעכו"ם ומת לא קנסו רבנן בניו אחריו והכין אסקוה לכל חדא וחדא מינייהו בדוכתא וכן הלכה:

מתני' אין לוקחין בתים ועבדים ואבנים ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצירו ואין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להם מפנן לחצר אחרת:

גמ' בעא מיניה רבא מרב נחמן שכר פעולה שאין לו מה יאכל מהו כלומר מהו לשכור את הפועל לעשות מלאכה שאינה לצורך המועד כדי שיטול שכרו מפני שאין לו מה יאכל ואסיקנא דשכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי:

ואין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו והא אמרת רישא אין מפנין אמר אביי סיפא אתאן לבית שבחצר:

גרסינן בפרק מקום שנהגו (פסחים נה, ב) ת"ר זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה הא גופא קשיא אמרת מסלקין לצדדין והדר קתני מוציאין אותו לאשפה ותירצה רבא הכי קאמר ואם נעשית חצר כרפת בקר מוציאין אותו לאשפה וכן הלכתא. ואין