רי"ף על הש"ס/יבמות/דף מו עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאליורה מלאה יין ושמן מעידין עליו משום רבי אחא אמרו של שמן מעידין עליו מפני שהוא מבעיר של יין אין מעידין עליו מפני שהוא מכבה אמרו לו תחלתו מכבה וסופו מבעיר:
מתני' אפי' שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרין הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני בין שהוא מתכוין ובין שאינו מתכוין רבי יהודה בן בבא אומר בישראל אע"פ שמתכוין ובכותי אם היה מתכוין אין עדותו עדות:
גמ' רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות כו':
ודילמא לא אזלי אמר רב יהודה אמר שמואל דקאמרי הרי אנו באין מלספוד ומלקבור את איש פלוני ודילמא קמצא בעלמא שכיב להו ואסיקו בשמיה דקאמרי כן וכן רבנן הוו התם וכן וכן ספדני הוו התם:
ובכותי אם היה מתכוין אין עדותו עדות:
אלא בכותי דעדותו עדות היכי משכחת לה במסיח לפי תומו כי ההוא דהוה קא אזיל ואמר מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואסבה רב יוסף לדביתהו ההוא דהוה קאמר ואזיל וי לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא ואסבה רבא ואיתימא רב יוסף לדביתהו ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חסא מאן איכא בי חסא טבע חסא אמר רב נחמן האלהים אכלוה כוארי לחסא מדיבוריה דרב נחמן אזלא דביתהו דחסא אינסיבא ולא אמר לה ולא מידי אמר רב אשי שמע מינה הא דאמור רבנן מים שאין להן סוף אשתו אסורה הני מילי לכתחלה אבל אי אינסיבא לא מפקינן לה מיניה וא"ד אסבה ר"נ לדביתהו אמר חסא גברא רבה הוא אם איתיה דסליק קלא אית ליה למילתא ולא היא לא שנא גברא רבה ול"ש לאו גברא רבה דיעבד אין לכתחלה לא ההוא כותי דאמר ליה לבר ישראל קטול אספסתא ושדי לחיותא ואי לא קטילנא לך כפלניא בר ישראל דאמרי ליה בשיל לי קדרה בשבתא ולא בשיל לי וקטלתיה שמעה דביתהו אתאי לקמיה דרבא דף קכב. ע"ש פשטו לה מהא מתני' כותי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של נטע רבעי הן של עזקה הן לא אמר כלום שלא נתכוין אלא להשביח מקחו. אבא יודן איש צידן אמר מעשה בישראל וכותי שהיו מהלכין בדרך ובא כותי ואמר חבל על יהודי שהיה עמי שמת בדרך וקברתיו והשיאו את אשתו. ושוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא כותי ואמר חבל על קולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהן שוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרקום של ביתר ובא כותי ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין לכרקום של ביתר שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהן:
גרסינן בפרק כל הגט שנכתב שלא לשם אשה (דף כט.) תניא שמע מב"ד ישראל שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומינטריסין של כותים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו והא קיי"ל דמסיח לפי תומו מהימן הני מילי במילתא דלא שייך בה אבל במילתא דשייך בה עבידי לאחזוקי שקרייהו דכתיב וכו':
מתני' מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין ע"פ בת קול ומעשה שעמד אחד על ראש ההר ואמר איש פלוני מת והלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו שוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני נשכני נחש והריני מת והלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו:
גמ' ומעשה שעמד ודילמא שד הוא א"ר יהודה אמר (בג' אי' אר"י אמר רב ) שמואל שראו לו דמות אדם וחזו ליה נמי בבואה דבבואה דגמידי דבבואה אית להו לשידי בבואה דבבואה לית להו ולא חיישינן דילמא צרה
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)