רי"ף על הש"ס/יבמות/דף יז עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

ומ"ט אמור רבנן האי ביאה פסולה יש אחריה כלום וכדתנן נתן גט ובעל צריכהגט וחליצה ותנן נמי עשה מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה אי ביאה אחר הגט היא גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר היא גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה ומ"ט אמור רבנן האי חליצה פסולה אין אחריה כלום כדתנן נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום מאי ליגזור ליגזור חליצה אחר הגט משום חליצה אחר חליצה כל (כ"ה בד"ס) הני תחלוץ ותיזיל ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה אטו חליצה אחר מאמר מי לא בעי גט למאמרו חליצה אחר ביאה נמי בעי' גט לביאתו:

ת"ר כיצד אמר רבן גמליאל אין גט אחר גט שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ונתן גט לזו וגט לזו רבן גמליאל אומר חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים אסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת כיצד אמר רבן גמליאל אין מאמר אחר מאמר שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד עשה מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בב' יבמין ויבמה אחת וליתא לדרבן גמליאל דקי"ל כרבנן:

מתני' כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה ממנו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה ממנו גט עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה:

גמ' אמר רב הונא מצות יבמה מקדש ואח"כ בועל ואם בעל בלא מאמר קנה ולוקה מכת מרדות מדרבנן דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בלא שידוכי ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא ומאן דמבזי שלוחא דרבנן ומאן דמשהי שמתא דרבנן תלתין יומין ולא אתי ותבע לשמתיה וחתנא דדייר בבי חמוה דדייר אין דלא דייר לא והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דאים מחמתיה ונהרדעי אמרי בכולהי לא מנגיד רב לבר מאן דמקדש בביאה בלא שידוכי ואיכא דאמרי אפילו בשידוכי נמי משום פריצותא:

ת"ר כיצר מאמר נותן לה כסף או שוה כסף והאי אליבא דב"ש אבל לב"ה נותן לה פרוטה ושוה פרוטה ושטר כתובת יבמין כיצד אני פלוני בן פלוני קבלתי פלונית יבמתי עלי לזונה ולפרנסה בראוי ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

מתני' נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום:

גמ' אמר רב יהודה א"ר זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכ"א יש אחר חליצה כלום כלומר שאם חזר וקידשה אחר חליצה צריכה ממנו גט תניא נמי הכי אמר רבי אין דברים הללו אמורין אלא לדברי רבי עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום ואני אומר אימתי בזמן שקדשה לשם אישות ( וכנסה לשם אישות) אבל קדשה לשם יבמות ( וכנסה לשם יבמות) אין אחר חליצה כלום:

תניא אידך החולץ ליבמתו וחזר וקדשה רבי אומר קדשה לשם אישות צריכה הימנו גט לשם יבמות אינה צריכה הימנו גט וחכמים אומרים בין שקדשה לשם אישות בין שקדשה לשם יבמות צריכה הימנו גט והא נמי דתנן אבל לא לאחר בעילה כלום ותנן נמי הבעילה בזמן שהיא בתחילה אין אחריה כלום אליבא דהאי תנא היא אבל לרבנן הבעילה נמי יש אחריה כלום כגון שתי יבמות מבית אחד שנפלו לשני אחין ובא אחד מהן על אחת וחזר הוא או אחיו וקידש את צרתה צריכה הימנו גט דקי"ל דחייבי עשה היא כדאמר בפ"ק (דף יא.) אתמר הבא על יבמתו וחזר הוא או אחד מן האחין ובא על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעשה וחד אמר בכרת וקיימא לן דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וכבר

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף