רי"ף על הש"ס/חולין/דף כב עמוד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

תניא כל השרץ השורץ לרבות אפרוחין שלא נתפתחו עיניהם (בגמ' שלנו ליתא דברי ראב"י כגי' התוס' וברא"ש גרס דברי ראב"י) דברי ר' אליעזר בן יעקב ורבנן סברי כיון שיצא לאויר העולם שרי וכן הילכתא:

אמר חזקיה מנין לביצת טמאה שאסורה מן התורה שנאמר ויקרא יא ואת בת היענה וכי בת יש לה ליענה אלא זו ביצתה.

גרסינן (דף לא.) שינוי לשון בתמורה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן ביצת טרפה אסורה אפרוח של ביצת טרפה מותרת מאי טעמא דכמה דלא מסרח לא גביל ובעידנא דקא גביל עפרא בעלמא הוא:

אמרו חכמים כל עוף דורס טמא טהור אינו דורס:

תניא רבן גמליאל אומר דורס ואוכל בידוע שהוא טמא יש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבן נקלף בידוע שהוא טהור רבי אלעזר ברבי צדוק אומר מותחים לו חוט של משיחה אם חילק את רגליו שתים מכאן ושתים מכאן טמא שלש לכאן ואחת לכאן טהור ר' שמעון בן אלעזר אומר כל עוף הקולט מן האויר טמא הוא.

והא ציפרתא דמיקלט קלטא אמר אביי קולט ואוכל קאמרינן אבל ציפרתא קלטא מאוירא ומחתה בארעא ואכלה אחרים אומרים שוכן עם טמאין טמא עם טהורים טהור כמאן כר' אליעזר דאמר לא לחנם הלך זרזיר אצל העורב אלא מפני שהוא מינו אפילו תימא רבנן שוכן ונדמה קאמרינן:

(ע"ש בגמ' שינוי לשון) תנו רבנן עורב זו עורב שחור את כל עורב זה עורב העמקי והבא בראשי יונים.

למינו להביא את הזרזיר למינהו להביא סנונית לבנה.

והכא בראשי יונים אמר רב פפא לא תימא דאתי בראשי יונים אלא אימא דדמי רישיה לדיונים:

מתני' ובחגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים

 

רבנו ניסים (הר"ן)

ר"ן על הרי"ף/חולין/פרק ג