לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/חולין/דף י עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

במשהו:

ניקב קרום של מוח קרמא תתאה טרפה קרמא עילאה כשרה וסימנך חיתא דמנח ביה מוחא:

אמר רבה בר בר חנה א"ר יהושע בן לוי וכנגדו בביצים ניכר פירוש שהתחתון מתפרק מן העליון אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא מוח וכל מה שבקדרה נידון כמוח אם ניקב במשהו טרפה התחיל לימשך נידון כחוט השדרה שאם נפסק רובו של עור טרפה ומהיכן הוא מתחיל לימשך אמר רבי יהושע בן לוי כמין שני פולין הן מונחין על פי הקדרה מן הפולין ולפנים כלפנים מן הפולין ולחוץ כלחוץ ופולין עצמן איני יודע ומסתברא דפולין כלפנים:

ניקב הלב לבית חללו.

בין לבית חלל גדול בין לבית חלל קטן טרפה:

קנה הלב רב אמר במשהו ושמואל אמר ברובו הי נינהו קנה הלב (בס"י ליתא) (אמר רב (בגמ' איתא אמר רבה בר יצחק חלב שע"ג דופני הריאה) ) חלב שעל גבי דופני הריאה.

אמר (בס"י איתא אמימר משמי' דרב נחמן וכ"ה בגמ') רבא בריה דרב יצחק אמר רב תלתא קני הוו חד פריש לריאה וחד פריש לליבא וחד פריש לכבדא.

דריאה כריאה דכבדא ככבדא דליבא פליגי.

מר בר רב חייא מתני איפכא דריאה ככבדא דכבדא כריאה וכיון דלא אתמר הלכתא בהדיא נקיטינן לחומרא וכולהו במשהו ואע"ג דאמר שמואל אי הכי אמר אבא לא ידע בטרפות כלום הלכתא כרב דקי"ל הלכתא כרב באיסורי:

נשברה השדרה ונפסק החוט שלה.

תנו רבנן חוט השדרה שנפסק ברובו דברי רבי רבי יעקב אומר אפילו ניקב.

הורה רבי כר' יעקב אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב אלא עד שיפסק ברובו וכמה רובו רב אמר רוב עורו אבל מוח זה לא מעלה ולא מוריד וכן הלכתא ואם הומרך או נתמסמס פסול פירוש הומרך שנשפך כקיתון.

נתמסמס שנמס כדונג מפני האש וכשמעמידו אין יכול לעמוד אבל נתמזמז שהוא מתנדנד כשר.

עד היכן חוט השדרה אמר רב יהודה (אר"י אמר שמואל כ"ה בגמ') אמר רב עד בין הפרשות עד בין פרשה שניה אבל שלישית כשרה בעופא ר' ינאי אמר עד בין אגפים ור' שמעון בן לקיש אמר למטה מן האגפים.

ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום אוקימנא כרבי שמעון ולאו הכין הלכתא אלא בעינן דנשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותה והוא מקום שהיא תלויה בו ואם נידלדלה הכבד ומעורה בטרפשין כשרה דהא איכא כזית במקום מרה וכזית במקום חיותה:

הריאה שניקבה או שחסרה:

רב ושמואל ורב אסי דאמרי קרמא עילאה ואמרי לה קרמא תתאה וסוגיין דאי אנקיב עילאה ולא אנקיב תתאה תתאה מגין מדרבה דאמר רבה האי ריאה דאגלידא כאהינא סומקא כשרה.

אינקיב תתאה ולא אינקיב עילאה עילאה מגין מדרב יוסף דאמר רב יוסף האי ריאה דאושא אי ידעינן היכא אושא מותבינן עלה גדפא או גילא או רוקא אי מבצבצא טרפה ואי לא כשרה ואי לא ידעינן מהיכא אושא בדקינן לה במיא דפשורי בחמימי חמימי לא משום דמיכווצא

 

ר"ן על הרי"ף/חולין/פרק ג