לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/חולין/דף יט עמוד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

איתילידו בהו ולא מהנך דאיתליעו בה באיביה נינהו תנן התם בעלת חמש רגלים או שאין לה אלא שלש הרי זו בעלת מום אמר רב הונא לא שאנו חסר ויתיר אלא ביד אבל ברגל טרפה נמי הוי מאי טעמא כל יתר כנטול דמי ההיא חיואתא דאישתכחו בה תרתין סניין דיבי אייתוה לקמיה דרבינא וטרפה מדרב הונא דאמר כל יתר כנטול דמי ואי שפכי להדדי כשרה.

ההיא גובתא דנפקא מבי כסי להובלילא סבר רב אשי למיטרפה אמר ליה רב הונא הכי אמר אמימר בר רב ((ד"ת מ"ז) בריה דרב) אויא הני עיזי בריאתא כולהו הכי אית להו ההיא גובתא דנפקא מבי כסי לכריסא סבר מר בר רב אשי לאכשורה א"ל רב הושעיא כולהו בחדא מחתא מחתינהו היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר העיד יונתן בן שילא ריש טבחיא דצפורי לפני רבי על שני בני מעים שיוצאין מן הבהמה כאחד טרפה כנגדן בעוף כשרה.

פירוש כל בהמה הדקין שלה חוט אחד הוא ומשוך.

עכשיו אם יצא ממנו מעי אחר כמו שיצא ענף בתוך הבד של עץ טרפה במה דברים אמורים כשיוצאין בשני מקומות אבל יוצאין במקום אחד וכלין עד כאצבע כשרה והוא דהדרי וערבי ונעשו שניהם חוט אחד אבל לא הדרי וערבי הרי יתר בבהמה וכל יתר כנטול דמי:

 

ר"ן על הרי"ף/חולין/פרק ג