לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף כז עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

שגנב משום דאמר מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא אלא כי קאמר רב ביוקרא וזולא ולאו כגון דהוה שויא מעיקרא זוזא והשתא ארבע דהא אמר (בגמ' איתא רבה)רבא האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה תבריה או שתיה משלם ארבעה איתבר ממילא משלם זוזא אלא כי קאמר רב כגון דמעיקרא שויא ארבעה והשתא זוזא שמשלם קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין וה"מ לענין יוקרא וזולא אבל (דף סה:) גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כעין שגנב והיינו דקאמר (דף סו.) רבא טלאים כדמעיקרא דמים כשל עכשיו.

אבל תשלומי ארבעה וחמשה אינו משלם כרבי אלעאי דאמר רבי אלעאי גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר והלכתא כותיה דאמרי' לקמן (דף צג:) כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה ואמרינן (דף צו:) כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דר' אלעאי:

(דף סח:) איתמר המוכר לפני יאוש רב נחמן אמר חייב בתשלומי ד' וה' ורב ששת אמר פטור ר"נ אמר חייב טבחו או מכרו אמר רחמנא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש ורב ששת אמר פטור חיובו לאחר יאוש הוא דאהנו מעשיו דקנייה לוקח אבל לפני יאוש דלא אהנו מעשיו דלא קנייה לוקח פטור (דף סח:) וכן אמר רבי יוחנן חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש וקי"ל כרב נחמן חדא דהלכתא כוותיה בדיני ועוד דהא ר' יוחנן קאי כוותיה א"ר יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהן אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו דאמר קרא (ויקרא כז) ואיש כי יקדיש את ביתו מה ביתו שהוא ברשותו אף כל שהוא ברשותו:

(דף ע.) אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפריה טעמא דכפריה דמיחזי כשיקרא אבל לא כפריה כתבינא הלכך מאן דמייתי אורכתא

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף