רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/דף מט עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

תוספתא השוכר את הפועל ונאחז באנגריא לא יאמר לו הריני לפניך אלא נותן לו שכרו במה שעשה השוכר את החמור והבריקה או נשטית אומר לו הרי שלך לפניך בד"א ששכרה למשוי אבל שכרה לרכוב עליה חייב להעמיד לו חמור אחר אמר רב פפא וכלי זכוכית כלרכוב דמי איתמר השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לה בחצי הדרך אמר רב אם יש בדמיה ליקח יקח לשכור לא ישכור ושמואל אמר אף לשכור ישכור במאי קא מיפלגי (כגון דלא שכיח לאוגורי) רב סבר לא מכלינן קרנא ושמואל סבר מכלינן קרנא ואם אין בדמיה לא ליקח ולא לשכור נותן לו שכרו של חצי הדרך משום דא"ל אילו בעית למיתי עד הכא לאו אגרא הוה בעית למיתב הלכך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו על המשכיר אלא תרעומת ודוקא דא"ל חמור זה אני משכיר לך אבל א"ל חמור סתם חייב להעמיד לו חמור אחר ואע"פ שאין בדמיה לא ליקח ולא לשכור והלכתא כשמואל דאמר מכלינן קרנא דקי"ל הלכתא כשמואל בדיני ואי קשיא לך הא דגרסינן בפרק המקבל (בבא מציעא קט:) בענין ההוא גברא דמשכן ליה פרדיסא לחבריה לעשר שנין קש לחמש שנין אביי אמר פירא הוי ורבא אמר קרנא הוי וילקח בו קרקע והוא אוכל פירות דשמעית מינה דבין לאביי בין לרבא תרוייהו אית להו דלא מכלינן קרנא התם הא אפשר לזבוניה ומזבן ארעא מדמיה ומיכל מיניה פירי אבל הכא לא אפשר דשמואל נמי לא אמר דמכלינן קרנא אלא היכא דאין בדמיה ליקח אבל היכא דיש בדמיה ליקח יקח ולא ישכור תנו רבנן השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך משום ר' נתן אמרו אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן היכי דמי אילימא בספינה זו ויין סתם אם נתן אמאי לא יטול נימא ליה הב לי ספינתא ואנא מייתינא חמרא ואלא בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן נימא ליה הב לי חמרא ואנא מייתינא ספינתא אמר רב פפא אי אתה מוצא אלא בספינה זו ויין זה אבל בספינה סתם ויין סתם חולקין ושמעינן מינה דבספינה זו ויין סתם אע"פ שנתן את השכירות מחזיר משום דמצי א"ל הב ספינתא דאנא מייתינא חמרא ואיהו לא יכול לאיתוייה דהא טבעה לה ואי מייתי ליה אחריתי א"ל לא שקילנא אלא ההיא דאוגרנא מינך הלכך אע"ג דשקל ליה לאגרא מהדר ליה ניהליה וספינה סתם ויין זה אע"פ שלא נתן יתן משום דמצי אמר ליה הב ההוא יינא דאנא מייתינא ספינתא אחריתי דלא אוגרנא לך אלא ספינה בעלמא וכיון דלא יכיל לאיתויי ליה ההוא חמרא בעיניה יהיב ליה כוליה אגרא ומסתבר לן דמנכי ליה דמי טרחיה כדאמרינן התם (בבא מציעא עו:) אינו דומה הבא טעון לבא ריקן ועושה מלאכה ליושב ובטל וספינה סתם ויין סתם היינו טעמא דחולקין דבעל ספינה מצי א"ל לבעל יין הב יינא דאנא מייתינא ספינתא ובעל יין מצי אמר לבעל ספינה הב ספינתא דאנא מייתינא חמרא וכיון דהאי לא מייתי ספינתא והאי לא מייתי חמרא הוו להו מילי דידהו שקילי בהדדי וחולקים ת"ר השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת אוקימנא דפרקה וטעונה בגוה כגון דזבניה לטעוניה לאיניש אחרינא ונחת איהו וסליק אידך בדוכתיה דשקליה לההוא פלגא דאגרא דפש ליה מההוא אחרינא כגון האי הוא דלית

נימוקי יוסף