רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/דף כו עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
פירא לגבי כספא לענין הלואה נמי אסור ללוות דינר בדינר שמא ילונו דינר ששוה בשעת הלואה עשרים וארבעה דינרי כסף ובשעת פרעון שוה עשרים וחמשה ולא מצית למימר כספא הוא דזול דהא אמרת כספא טיבעא הוי לגבי דהבא אלא דהבא הוא דזל דהוא פירא לגבי כספא הלכך אסור ללוות דינר בדינר כמו שאסור ללוות סאה בסאה אבל לענין פירי ושאר מטלטלי דהבא טיבעא הוי דלא אשכחן מאן דסבר דדהבא לגבי פירי פירא הוי אלא בית שמאי במקום בית הלל ואליבא דלישנא קמא ואדעתא דר"ש בן לקיש אבל אליבא דרבי יוחנן אפילו לב"ש טיבעא הוי לגבי פירי ואי אפילו הויא הלכתא כב"ש במקום ב"ה לא מצית אמרת דדהבא פירא הוי לגבי פירי דהא פלוגתא דר' יוחנן ור"ש בן לקיש אליבא דב"ש היא דרבי יוחנן מוקים לב"ש וב"ה תרוייהו אית להו מחללין פירות על דינרין דשמעת מינה דדינרי לגבי פירא טיבעא הוי ורשב"ל הוא דמוקים לב"ש דאית להו [דאין] מחללין פירות על דינרין דסברי דהבא לגבי פירי פירא הוי וקי"ל (יבמות לו.) דכל היכא דפליגי ר' יוחנן ורשב"ל הלכתא כרבי יוחנן בר מהנהו תלת וכל שכן דב"ש במקום ב"ה אינה משנה וכל שכן דסוגיין בכוליה תלמודא כלישנא בתרא ולישנא בתרא בין לר' יוחנן בין לר"ש בן לקיש תרוייהו אית להו דבין לב"ש ובין לב"ה דהבא וכספא כלהו טיבעא וליכא חד מינייהו פירא לגבי חבריה וכל שכן לגבי פירי והא דקאמרי ב"ש לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב גזרה היא דגזרי שמא ישהה עליותיו ואשכחינן נמי האי תנא דאמר דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב למאי נפקא מינה לפדיון הבן דסבר דדהבא טיבעא הוי כסברא דרבי בילדותיה והויא לה הא מילתא פלוגתא דתנאי ולא איפסיקא בה הלכתא בהדיא אלא כיון דאשכחינן ליה לר' יוחנן דסבר דהבא לגבי כספא פירא הוי כזקנותיה דרבי ולגבי פירי טיבעא הוי וליכא מאן דפליג עליה בכולהו אמוראי שמעינן דהכי היא הלכתא דכי אתא רבין א"ר יוחנן אע"פ שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו ולפום הדין סברא הא דתניא (דף מח.) אמר ר"ש אע"פ שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית הלכתא היא וליכא לדחויה הדין הוא סברא דילי ור"ח ז"ל נמי הכי ס"ל דדהבא אע"ג דלגבי כספא פירא הוי לגבי פירי ושאר מטלטלי טיבעא הוי בין לענין מקח וממכר בין לענין מתנה דלא מיקני בחליפין אבל רבינו האי גאון זצ"ל פליג על הא מילתא ואמר דדהבא פירא הוי לכל מילי ומיקני בחליפין ואנן כתבינן מאי דסבירא לן ברם צרכינן לברורי דלאו כל דינרי דהבא הוו טיבעא לגבי פירי אלא דינרין דסגיין בההוא אתרא וזבני ומזביני בהו אינשי הוא דהוו טיבעא אבל דינרי דמיפסלן ולא זבני ומזביני בהו אלא מאן דמזבני בהו אזיל בהו לבי טיבעא א"נ אזיל בהו לדוכתא אחריתא דסגיין בה או דמזבין להו למאן דאזיל בהו התם כגון הני ודאי לא הוו טיבעא כלל אלא פירא נינהו לכל מילי והכי דינא נמי בטיבעא דכספא באתרא דלא סגיין כדתנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ר' שמעון בן לקיש אפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות ותרגמא ר' אבא בדינרין ניאקא ואניגרא חד פסלתו מלכות וחד פסלתו מדינה דכיון דלא סגי הוה ליה פירא ומיקני בחליפין:
נימוקי יוסף
גרסינן בגמרא (דף מד:) רב אוזיף דינרי מבריה דר' חייא ואיקור אתא לקמיה דר"ח א"ל זיל הב ליה דינרין טבין ותקלין רב דינרי הוו ליה וכיון דאית ליה נעשה כאומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא את המפתח. תלמודא בעי לאוכוחי מהכא דדינרי זהב הוי טבעא לענין הלואה מדאמר ליה רבי חייא לרב הב ליה דינרים וכו' ולא היה חושש לרבית אע"ג דאיקור ותירץ תלמודא דמהכא אין ראיה לדבר להתיר וללוות דינר בדינר ולאו טיבעא הוא לענין זה ושאני הכא דדינרי הוו ליה לרב ונעשה כאומר וכו' שהיא משנה מפורשת לקמן ושמעינן מהכא דכל כה"ג אפילו לא אמר בהדיא שרי וכן כתב הרנב"ר ז"ל וטעמא דכל שיש בידו שרי משום דמעכשיו אלו שבידו הם נקנין למלוה וכשהוקרו הוי כאילו ברשותו הוקרו דכיון דרבית סאה בסאה דרבנן הוא וכל שכן דינר בדינר בכה"ג לא גזור רבנן:
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)