לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף מד עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

ואי קשיא לך הא דתניא בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס ואע"פ שאין בו שוה פרוטה שדה מכורה לך שדה נתונה לך הרי זו מכורה ונתונה דאלמא בשטר מכר נמי קנה התם במוכר שדהו מפני רעתה ורב אשי אמר במתנה ביקש ליתנה לו ולא כתב לו לשון מכר אלא כדי ליפות את כחו:

בחזקה מנא לן אמר חזקיה דאמר קרא (ירמיהו מ י) ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה דבי רבי ישמעאל תנא (דברים יא לא-לב) וירשתם אותה וישבתם בה במה ירשתם בישיבה

ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה תקנתא דרבנן היא דאמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות אם גופו קונה ממונו לא כל שכן ומה טעם אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה:

נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה מנא הני מילי אמר חזקיה אמר קרא (דה"ב כא) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ומגדנות עם ערי מצורות אשר ביהודה איבעיא להו מי בעינן צבורים בה או לא אמר רב יוסף תא שמע ר"ע אומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים ובוידוי המעשר (קידושין כו:) ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות ואי אמרת בעינן צבורין בה קרקע כל שהוא למאי חזיא תרגמא שמואל בר ביסנא קמיה (דרבי יוסף) דרב כגון שנעץ בה מחט א"ל רב יוסף קבסתן כלומר הפכתה את בני מעי להקיא איכפל תנא לאשמעינן מחט אמר רב אשי ומאן לימא לן דלא תלה בה מרגניתא דשויא כמה אלפי ואסיקנא (קידושין כז:) והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקנה בעינן כלומר צריך המקנה לומר לקונה קנה לך הא ארעא וקנה לך אגבה הנך מטלטלי דאית לי במקום פלוני וכיון דאקני לה לההיא ארעא אקני נמי להנהו מטלטלי כל היכא דאיתינהו:

איבעיא להו שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו תא שמע עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ש"מ דקאני איבעיא להו שדה לאחד ומטלטלין לאחר מהו תא שמע עישור שאני עתיד למוד נתון לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו אלמא שדה לאחד ומטלטלין לאחר קאני ודחינן מאי מושכר מושכר למעשר ואי בעית אימא שאני ר"ע דיד עניים הוא וכקונה אחד דמי ולא איפשוט:

אמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן אמר רבא לא שנו אלא שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו תניא כוותיה דרבא מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן בד"א שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו מסייעא ליה לשמואל דאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן (עד כאן שם בקדושין):

וזוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן וכו':

(דף פז.) ואם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה משום דתלש כל שהוא קנה אמר רב ששת הכא במאי עסקינן דא"ל יפה לי קרקע כל שהוא וקנה כל מה שעליה :

מתני' המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת המדה ללוקח ואם היה סרסור ביניהן ונשברה המדה נשברה לסרסור וחייב להטיף לו שלשה טיפין הרכינה ומיצת המדה הרי זה של מוכר החנוני חייב להטיף לו שלשה טיפין רבי יהודה אומר אם היה ערב שבת עם חשיכה פטור:

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף