רטיות הגוף/מאמר ראשון

רטיות הגוף

לימוד א

החיים קצרים והמלאכה ארוכה והעת נמסר והנסיון מסוכן והמשפט קשה ולא יספיק שהרופא יהיה חרוץ לפעול מה שראוי אם לא יסכים עמו החולה והנלוים אליהם והחיצונים:

ביאור

החיים קצרים. לא לבד מצד עצמותו אף מצד גורמים אחרים ?אם יהי' ?? במסודר באכילה ושתי' ומשגל ?? קנאה צער חולאים המתדבקים מקומות שאין אויר שלו? בריא לגוף וכיוצא בזה:

והמלאכה ארוכה. להבין ולהכיר מהיות כמה ???ים עשבים עיקרים שרשים ??ים אילנות פרחים פירות קליפות מיץ שלהם וטבע ומהות וכמות של מיני בהמות וחיות ושרצים ועופות ותולעת דגים ומהם עוד טבע הקרנים וטלפים שערות עורות ועצמות מוח מרה לב כבד טחול וכדומה. וגם לידע טבע מיני מתכות זהב כסף נחושת בדיל ועופרת ברזל וכסף ?חי? אניטמאניו"ם וויט?יא"ל ?אלפעט"ר ??וין גפרית סיד ומיני מלח ומיני גומ"א. ולבד מזה להבין החולאים הגלוים והחולים אשר יביא לאחר זמן. לכל אבר ואבר יש כמה מיני וסוגי חולאים בכלל ובפרט. ואף צריך הרופא לחלק בין טבע ילדים ובחורים זקנים טף ונשים. למי שכוחו חזק או רפוי בעלי מלאכה ויושבי בטל:

והעת נמסר. עם היות שהרופא חרוץ ובקי, צריך לכוין העת הנמסר לחולאת שלא יקדים ולא יאחר הרפואה בזמנו הראוי:

והנסיון מסוכן. כי לפעמים יש חולאים מתנגדיים מה שמעלה ארוכה להאי קשה להאי. כי היא חכמה עיוניות ומי יודע תוכן הדבר על בוריו:

והמשפט קשה. ובפרט אם הרופא אינו יודע החולה בפעם הראשון. כי השתן ישתנה לפעמים ע"י אכילת דברים צבועים כמו הכרכום והדומים. וכן הדופק לפעם ישקר אם אכל דברים קרים מאוד או חמים מאוד. וזה יטעה הרופא:

ולא יספיק שהרופא יהיה חרוץ לפעול מה שראוי. כלומר שהוא בקי בכל אלה הדברים שאמרנו, צריך עוד לזה:

אם לא יסכים עמו ג"כ החולה. כי יש מיני אנשים חולים שהן לא יצייתו לדברי הזהרת הרופא, או שלא יאמרו לרופא כל מכאובים ותחלואים, או שאין להם משמשים נאמנים, או בעל המרקח לא עשה את המרקחת שלו כדבעי למהוי:

והם הנלוים אליהם והחיצונים. ברוחות קשות או חמים ביותר חברים? שאינם בריאים. מטות שאינם נקיים וכדומה לזה. אבל ה' יסעדנו על ערס דוי ואז הרופא כל בשר יזמין לו הכל על הסדר הנכון:

לימוד ב

בהרקות הבטן והקיארם הה?ים מעצמם אם יורקו הראוים להריק יועיל יוקל לסבול ולהיפך אם לא יוריק מה שצריך. וכמו כן בהרקת הרופאים אם יוריק מה שראוי שיוריק מועיל ומקיל מעילהם. ואם לאו להיפך. לפיכך צריך להתבונן באיכות המדינה ובעיתות השנה. ובשני חיי החולה. ובטבע החולה, ולדעת אם הראוי להוריק או לא:

ביאור

הרקות הבטן. הוא השלשול. והקיארם. מה שמגיע דרך הפה:

הה?ים מעצמם. שהטבע הגוף פועל מעצמו, ובכלל זה הוא הדם הנוזל דרך החוטם. ובאשה דם הנדות, שתן זיעה אזי אם יבא אדם זה ליד הרופא אם ימצא ?ז ?וקל ממה שהי' מקודם אזי יניחנו על טבעו. אבל אם ימצא עצמו ?ברע, בפרט אם ימצא דם דרך הפה, או ישלשל דם, אז צריך לעסוק ברפואה:

וכמו כן בהרקת הרופאים. ?וצריך להתבונן באדם אם הוא זקן ואם חזק הוא, והמדינה אשר שוכן בה אם היא חם קר לח יבש. וכן בעיתות השנה. וכמו כן טבע החולה אם החלאת הלז הוא חם או קר, לח או יבש. וזה הדין הוא ג"כ בשאר פרטים הנאמרו למעלה:

לימוד ג

עובי הגוף המופלג בנאבקים, או בבעלי אגרופים, מסוכן כשהזרע בתכלית השלמות. שאז אפשר להתקיים באותו מצב שיחד@ הטבע לפעול, ואחר שאי אפשר להיות הטבע בטל, וגם אי אפשר להוסיף יותר לטובה, נשאר שי?ה לרעה מהטוב, א"כ? למהר לגרוע מזה במילוי? בלי איחור, כדי שיתחיל הגוף ליזון מחדש, אמנם אין להוריק ממנו כל כך, עד שיתרוקנו הוורידים מהדם, כי זה מסוכן. אבל תריק השיעור שיכול לסבול טבע המוריק. שכל הרקה מופלגת מסוכנת. וכן כל הזנה מופלגת מסוכנת:

ביאור

עובי הגוף המופלג בנאבקים. כלומר שהוא שמן ועב ביותר עד שאי אפשר לה?? בעברו:

וכן בעלי אגרופים. שהן בתכלית השלימות, אז אי אפשר שהורידים יוכלו להעמיד הדם, כי קצר מלהכיל, כמו חבי!ו!ת מלאה יין בעת שהוא תוסס שהוא יתבקע, וכן נר של שמן שדולק אם יתמלא על כל גדותיו יכהה נרו, ובסיבה זו צריך הנאבק והמופלג בעביו להקיז דם בכל פעם כדי שיוכל הגוף ליזון מחדש. וגם טוב לפעמים הרקת הבטן. אבל ההקזה יותר טוב, כי לולא זאת אזי יתעפש הדם, וגם ?? חלאים חדים ומסוכן ומפני זה ?? כראוי הרבה פעמים מעט מעט, ולא בפעם אחת יותר מדאי. ושקול בשכלך ?? השוה שלא יהיה יריק יותר מדאי וגם שלא י?ן יותר מדאי כי זה או זה הוא מסוכן:

לימוד ד

הנהגת המזון שהוא בתכלית הדקדוק מסוכנת לעולם, בכל החלאים? ארוכים. וגם בקצ? ה??ים אשר להם יאתה, ובכללות כל הנהגת מזון ?? ב?קות? מסוכנת לפי שגם תשלומי החסרון המגיעות עד הקצה בה?נה מסוכנת:

ביאור

דע כי המאכלים יתחלקו לשלש ראשים, הגס, והבינוני, והקל. והקל ג"כ יחלק לג' מינים, קל מעט וקל יותר וקל הקלות. הקל מעט הם שעורים קלופות, ראוים לחולה שערכו י"ד ימים. וקל יותר הם נעשים מדבש ומים או מי שעורים קלופות, וראוי לחולאים שקצם ביום השביעי. וקל הקלות הם הרוטב? הראוים למי שקצה החולאת הוא ביום הרביעי. ולזה יעיין הרופא תחילת בואו וישמרנו לשמור גופו, כי אם יאכל דבר גס אזי צריך גוף החולה לעמול שני פעולות, אחד לסבול החולאת, והשני העיכול. אם החולה חלוש יוכל ליתן לו מעט יותר כדי שיכול לסבול החולאת. ומפני זה הנהגת המזון שהוא בתכלית הדקדוק מסוכנת לעולם, בכל חלאים ארוכים. @כי יחלש כוח החולה ולא יכול לסבול קושי החולאת. ולפעמים אם החולה חלוש מאוד אזי (גם בחלאים החדים) יתנו לו מעט כפי הבנת הרופא. ובכללות בבריאים כל הנהגת נמרצת בדקות מסוכנת. כי יחלש הגוף. לפי שגם תשלומי החסרון המגיעות עד הקצה בה?נה. כלומר מי שישלם חסרון בנו עד הקצה אחרון ולא יוכל לעכלו הוא מסוכן. לכן אמר החכם יודע צדיק נפש בהמתו, ובטן רשעים תחסר:

לימוד ה

בהנהגת המזון הדקות יחטאו החולים בעצמם. לכן יגדל ההיזק עליהם. כי כל חטא שיהי' יגדל יותר בהנהגת המזון הדקות. ממה שיהי' בהנהגת המזון שהן מעט עבות. ובשביל זה גם בבריאים הנהגת המזון הדקות ומופלגת עד קצה הדקדוק מסוכנת שבקושי יסבלו החטאים. לפיכך הנהגת המזון הדקות לפי הרוב מסוכנת יותר מעבות מעט:

ביאור

אם ינהג את החולה (במזון הדקות) והקלות מאוד (אז יחטאו) ר"ל יחסרו בכח החולה.

לכן יגדל ההיזק עליהם. ונתן טעם לדבר אם יבא ל?? חולה, ומסתפק אם ראוי להאכילו או לא, אז היותר טוב להאכילו, אף שיש לספק אם יגיע לו היזק מזה האכילה, הלא יש ג"כ היזק בחלישות כח החולה, וזה יותר טוב להאכילו.

כי כל חטא. ר"ל היזק (שיהי' יגדל יותר בהנהגת מזון הדקות) וקלות ויגבר החולאות, יותר (מההיזק שיהי' בהנהגת המזון שהן מעט עבות). ומשלו החכמים משל לשני בני אדם בריאים בשוה, לאחד יחסרו המזון, ולאחד יתנו לאכול יותר מדאי, אזי יחלש הגוף יותר לזה שיחסר המזון.

ובשביל זה גם בבריאים הנהגת המזון הדקות ומופלגת עד קצה הדקדוק מסוכנת שבקושי יסבלו החטאים. ר"ל החסרון בהמזון:

לימוד ו

לחולאים הגדולים בתכלית יאתה הנהגת [הרפואה כצ"ל] בתכלית:

ביאור

החולאים הגדולים בתכלית. ר"ל שיש בהם סכנת מיתה באיזה ימים ושעות, אין לנהוג ברפואה קלה רק ברפואה בתכלית התוקף כגון בחולאת ?? שקורין שלאג, צריך להמשיךהחלאת למטה בשלשול ע"י שפורפרת שקורין קליסטיר, בתכלית התוקף בלי איחור. אבל רפואה קלה לא מועיל מש? בחולאת הנמשך לימים ארוכים יכול לעסוק מתחילה ברפואה קלה כגון חולי מים שקורין וואזזער זוכט:

לימוד ז

אם כן הוא לחולי החד בתכלית הקצה יבאו הכאבים תיכף גדולים @בתכלית הקצה. וצריך להתנהג במזון הדק בתכלית הקצה. אבל בשאר חלאים שאינם כל כך חדים שראוי להתנהג בהם במזון יותר עב צריך לגרוע מהנהגת המזון הדקה בתכלית כפי רפיון החולי וחסרונו מהחלאים החדים בתכלית הקצה:

ביאור

אם כן לחולאים שהם בתכלית התוקף והסימן שיבואו הכאבים תיכף (בתכלית הקצה). ולפעמים עד יום הרביעי, אזי יזהר החולה מלאכול שום דבר, כי די לגוף לפעול הטהעו נגד שונאו שהוא החולאת, ואיך יבא לו כח לעכל את המזון. אבל בשאר חולאים. ראוי לנהוג במזון קצת יותר והכל לפי ערך טבע החולי החזק הוא אם רפוי, ולפי ערך חסרון החולאת, והמבין יבין:

לימוד ח

וכשהחולי בתכלית תיק?? ואתה המזון ה?עה בתכלית הקצה:

ביאור

כשהחולי ביום המוגבל לחוליו בתכלית חזקת ?ם הגדול והנורא אז ימעט בכל כוחו את המזון כי הוא יום מלחמת הטבע ? חליו, וכשיעבור היום יאכלנו מעט מעט:

לימוד ט

וצריך להתבונן ג"כ בכח החולה אם יכול להתקיים עם זה המזון עד עת בוא החולי לתכלית תקפו. רצוני אם החולה יחליש? קודם? ולא יספיק לו זאת ההנהגה אז החולה ישקוט וירפה קודם:

ביאור

הגם שהזהיר עד עכשיו למעט בכל יכלתו, צריך הרופא להתבונן ב??ת בואו?, טבע החולה אם יספיק לו מעט ולא יחלש החולה בעת תוקף חליו. ואם כך יעשה אז ישקוט וירפא קודם, כי יהי' לו כח לעמוד הטבע נגד שונאו הוא החולאת:

לימוד י

ובחולאים שתכלית תוקפו יבא תיכף ולא יאחר, ראוים הנהגת המזון הדקה מתחילה ובחולאים שיאחר לבא תכלית התוקף יש לגרוע מהמזון בעת התוקף, ומעת קודם התוקף, אבל קודם לזה צריך לזון יותר בנדיבות כדי שיספיק החולה:

ביאור

כי אם ימהר החולאת לבא לתוקפו אזי מעט ימעט במזון ולא יאכל רק קל הקלות, משא"כ בחולאים המתאחרים שיש לזונו מעט יותר חזק בעת @התוקף וקודם התוקף, ואף שנאמר לימוד זה למעלה, מכל מקום לאזהרה יתרה נאמרה ונשנית:

לימוד יא

בעונות החולאים אין לתת מזון לחולה לחולה, שנתינתו מזקת. ובכל חולי שיש לעונתו ??ם צריך למנוע המזון בעת העונה:

ביאור

בעונות החולאים. ר"ל שיש לחולאים עונה וזמן קבוע כמו חולי קזחת ג' או רביעי כבר אמור שלא יוכל הטבע לפעול שתי פעולות, ללחום נגד החולאת, וגם לעכל המזון. ומפני זה לחולי קדחת הן שלישית או רביעית שהזמן סובב והולך אז בעת העונה יש למנוע המזון. ואמרו כי הקדחת בא מרוע ????? וכמו הגדרה שהוא אצל האש שמהפר? המים מעליון לתחתון כן? הטבע שרוצה לנקות הרע שבו מהפך ובא תחילה הסימור הקר ואח"כ החמימה עד לאחר הבישול, ואז ישקיט, ואם יאכל אז לא יהי' לו עיכול אז החולאת גובר:

לימוד יב

אמנם מה שיורה על העונות וסדרי החולאים ותנועתם, הן החולאים עצמם ועיתות השנה. והעיון בערך? הסיבובם, ובתוספת קצתם על קצתם. את הסיבובים ה?ים בכל יום או בדילוג יום או יותר מזה הזמן, ובכללם אחר ביאת החולי. דרך משל בחולי הצד? אם יראה ??ת הדם מתחילה יהי' חולי קצר, ואם יתאחר יהי' החולי ארוך. וגם השתן והחורים? והזיעות שיראו יורו על ?קלות גבול הזמן ושקיו ואריכתו יקיצ?רו:

ביאור

אמנם מה שיורה על הזמנים. הן מצד הכרת החולאת, וגם עתות השנה וערך סיבובם, כי החולי בטן כבד חזה הן לעת הלילה ??ים, וכן חולי דל? הבשר

ובתוספת קצתם על קצתם. את הסיבובים ה?ים בכל יום או בדילוג יום או יותר מזה הזמן, ובכללם אחר ביאת החולי. דרך משל בחולי הצד? אם יראה ??ת הדם מתחילה יהי' חולי קצר, ואם יתאחר יהי' החולי ארוך. וגם השתן והחורים? והזיעות שיראו יורו על ?קלות גבול הזמן ושקיו ואריכתו יקיצ?רו: