לדלג לתוכן

רות רבה פתיחתא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים" ר' יוחנן פתח ואמר (תהלים נ, ז): "שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה" א"ר יוחנן אין מעידין אלא בשומע רבי יודן ברבי סימון אמר לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האומות סבתא ורעמא וסבתכא מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי "שמעה עמי ואדברה" מאין זכיתם שתקראו עמי מ"ואדברה" ממה שדברתם לפני בסיני ואמרתם (שמות כד,): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".
א"ר יוחנן "שמעה עמי" לשעבר "ואדברה" לעתיד לבא "שמעה עמי" בעולם הזה "ואדברה" בעולם הבא כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים אלו גלו עריות ואלו גלו עריות אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם אותה שעה סניגרון של ישראל משתתק הדא היא דתימא (דניאל יב,): "ובעת ההיא יעמד מיכאל" וכי יש ישיבה למעלה והא א"ר חנינא אין ישיבה למעלה דכתיב (שם ז,) "קרבת על חד מן קאמיא" מהו דין לשון קאמיא קיימא דכתיב (ישעיה, ו): "שרפים עומדים ממעל לו" וכתיב (דה"ב, יח): "וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו" ואתה אומר יעמוד מהו יעמוד משתתק כמד"א (איוב לב, טז): "וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד" אמר לו הקב"ה נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני באיזו צדקה ר"א ור' יוחנן חד אמר בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי שאלו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר אותו לתהו ובהו דא"ר הונא בשם ר' אחא (תהלים עה, ד): "נמוגים ארץ וכל יֹשְׁבֶיהָ" כבר היה העולם מתמוגג והולך אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני וכו' ומי ביסם את העולם "אנכי תכנתי עמודיה" בזכות "אנכי תכנתי עמודיה סלה" וחד אמר בצדקה שעשיתם את עצמכם על שקבלתם את תורתי שאילולי כן הייתי מכלה אתכם מן העמים.
"אלהים אלהיך אנכי" ר' יוחנן אמר דייך אני פטרונך ור"ל אמר אע"פ שאני פטרונך מה פטרוני מהני בדינא תאני רשב"י אלהים אנכי לכל באי עולם ולא ייחדתי שמי אלא על עמי ישראל אין אני נקרא אלהי כל האומות אלא אלהי ישראל "אלהים אלהיך אנכי".
ר' יודן פתר קרייא במשה אמר הקדוש ברוך הוא למשה אף על פי שקראתי אותך אלהים לפרעה אלהיך אנכי אני על גבך ר' אבא בר יודן פתר קרייא בישראל אע"פ שקראתי אתכם אלהים שנאמר (שם פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם" "אלהיך אנכי" דעו שאנכי על גביכם רבנן פתרי קרייא בדיינים אף על פי שקראתי אתכם אלהים שנאמר (שמות כב,): "אלהים לא תקלל" דעו שאני על גביכם וחזר ואמר לישראל אני חלקתי כבוד לדיינים וקראתי אותם אלהים והן מבזים אותם אוי לדור ששפטו את שופטיהם: