רות רבה ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רות רבה · ה · ו · >>


הוסף ביאור

ו. [עריכה]

ויאמר לה בועז לעת האכל גשי הלום ר' יוחנן (נ"א יונתן): פתר בה שית שטין: מדבר בדוד גשי הלום קרובי למלכות, ואין הלום אלא מלכות. הדא הוא דכתיב: (שמואל ב' ז') כי הביאותני עד הלום ואכלת מן הלחם זו לחמה של מלכות וטבלת פתך בחומץ אלו היסורין, שנאמר: (תהלים ו') ה' אל באפך תוכיחני. ותשב מצד הקוצרים שנוצדה ממנו המלכות לשעה. דאמר רב הונא: כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום לא עלו מן המנין, שהיה מתכפר לו בשעירה כהדיוט. ויצבט לה קלי שחזרה לו מלכותו. שנאמר: (תהלים כ') עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו. ותאכל ותשבע ותותר - אוכל בעולם הזה, אוכל לימות המשיח, אוכל לעולם הבא. דבר אחר: גשי הלום מדבר בשלמה. גשי הלום קרובי למלכות. ואכלת מן הלחם זו לחמה של מלכות , שנאמר: (מלכים א' ד') ויהי לחם שלמה ליום אחד ששים כר קמח ושלשים כר סלת וטבלת פתך בחומץ זה לכלוך מעשים. ותשב מצד הקוצרים שנוצדה לו מלכותו לשעה. דאמר רבי יוחאי בר חנינא מלאך ירד בדמות שלמה וישב לו על כסאו, והיה מחזר שלמה על פתחי ישראל ואומר: (קהלת א') אני קהלת (בן דוד) הייתי מלך על ישראל בירושלם מה היתה אחת מהן עושה? היתה נותנת לפניו קערה של גרישין, ומכה אותו בקנה על ראשו, ואומרת לו: ולא שלמה יושב על כסאו, ואתה אומר אני שלמה מלך ישראל?! ויצבט לה קלי שחזרה לו מלכותו. ותאכל ותשבע ותותר - אוכל בעולם הזה, אוכל לימות המשיח, אוכל לעולם הבא. דבר אחר: גשי הלום מדבר בחזקיהו. גשי הלום קרובי למלכות. ואכלת מן הלחם זו לחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ אלו היסורין, שנאמר: (ישעיה ל"ח) ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים. ותשב מצד הקוצרים שנוצדה לו מלכותו לשעה, כמה דתימא (שם ל"ז) ויאמר חזקיהו יום צרה ותוכחה. ויצבט לה קלי שחזרה לו מלכותו, שנאמר: (ד"ה ב' ל"ב) וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן. ותאכל ותשבע ותותר - אוכל בעולם הזה, אוכל לימות המשיח, אוכל לעולם הבא. דבר אחר: גשי הלום מדבר במנשה גשי הלום קרובי למלכות. ואכלת מן הלחם זו לחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ שלכלך מעשיו כחומץ ממעשים רעים. ותשב מצד הקוצרים שנוצדה לו מלכותו לשעה, דכתיב (ד"ה ב' ל"ג) וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו, ויבא עליהם ה' את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחוחים. ר' אבא בר כהנא אמר: כירומניקאה. אמר רבי לוי בר חיתא: עשו לו מולה של נחושת, והיו מסיקין האור מתחתיו. והיה צווח: צלם פלן, צלם פלן שזבני. כיון שראה שלא הועילוהו כלום, אמר: זכור הייתי שהיה אבא מקרא אותי (דברים ד') בצר לך ומצאוך וגו' כי אל רחום ה' אלהיך. אנא צווח ליה. אין עני הא טב, ואין לא עני, הא כולה חדא היא, כל אפיא שוין. באותה שעה עמדו מלאכי השרת וסתמו כל החלונות של מעלה, ואמרו לפניו: רבון העולם אדם שהעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה? אמר להם: אם איני מקבלו בתשובה, הריני נועל פתח בפני כל בעלי תשובה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? חתר לו חתירה מתחת כסא כבודו, ממקום שאין מלאך יכול לשלוט. הדא הוא דכתיב: (ד"ה ב' ל"ג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו. אמר רבי לוי: בערביא צווחין לחתירה - עתירה. ויצבט לה קלי שחזרה לו מלכותו. שנאמר: (שם) וישיבהו ירושלם למלכותו. ר' שמואל בשם ר' אחא: ברוח השיבו. האי מאן דאמר משיב הרוח. ותאכל ותשבע ותותר - אוכל בעולם הזה, אוכל לימות המשיח, אוכל לעולם הבא. דבר אחר: מדבר במלך המשיח גשי הלום קרובי למלכות. ואכלת מן הלחם זה לחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ אלו היסורין, שנאמר: (ישעיה נ"ג) והוא מחולל מפשעינו. ותשב מצד הקוצרים שעתידה מלכותו ליצד ממנו לשעה, שנאמר: (זכריה י"ד) ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר. ויצבט לה קלי שהיא עתידה לחזור לו, שנאמר: (ישעיה י"א) והכה ארץ בשבט פיו. ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל הראשון כך גואל האחרון. מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן, וכמה נכסה מהן שלשה חדשים, שנאמר: ויפגעו את משה ואת אהרן. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם, וכמה נכסה מהם? ר' תנחומא בשם רבנן: ארבעין וחמשה יום. הדא הוא דכתיב: (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד וגו'. וכתיב (שם) אשרי המחכה ויגיע וגו' אילין יתיריא מה אינון? ר' יצחק בן קצרתה משום ר' יונה: אלו ארבעים וחמשה ימים שישראל קוטפים מלוח ואוכלים. הדא הוא דכתיב: (איוב ל') הקוטפים מלוח עלי שיח. לאיכן הוא מוליכן מן הארץ? למדבר יהודה. שנאמר: (הושע ב') הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. מאן דאמר למדבר סיחון ועוג, שנאמר: (שם י"ב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד. וכל שהוא מאמין לו וחיה, ומי שאינו מאמין לו הולך לאומות העולם והן ממיתין אותו. אמר רבי יצחק בר מריון בסוף הקדוש ברוך הוא נגלה עליהם, ומוריד להן מן, ואין כל חדש תחת השמש. דבר אחר: גשי הלום מדבר בבועז. קרובי להכא, ואכלת מן הלחם זה לחמן של קוצרים. וטבלת פתך בחומץ דרך הקוצרים להיותן טובלין בחומץ פתן. אמר רבי יונתן: מכאן שמוציאין מיני חומצנין לגרנות. ותשב מצד הקוצרים בצד הקוצרים ודאי. ויצבט לה קלי קליל זעיר בשתי אצבעותיו. אמר רבי יצחק: את שמע מינה תרתי: או ברכה שרת באצבעותיו של אותו צדיק, או ברכה שרת במעיה של אותה צדקת. ממה דכתיב ותאכל ותשבע ותותר, נראין הדברים שהברכה שרת במעיה של אותה צדקת. אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך, שאם אדם עושה מצווה יעשנה בלבב שלם. שאלו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו (בראשית ל"ז) וישמע ראובן ויצילהו מידם - בכתפו היה מוליכו אצל אביו. ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד') הנה הוא יוצא לקראתך - בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. ואלו היה יודע בעז שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר - עגלות מפוטמות היה מאכילה. ר' כהן ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה? אליהו כותבה, ומלך המשיח והקדוש ברוך הוא חותם על ידיהם. הדא הוא דכתיב: (מלאכי ג') אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'.