לדלג לתוכן

רוטנברג על משלי לא כה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי

[עריכה]
עַז[1] וְהָדֻר[1] לבושה, ותשחק ליום אחרון.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "עֹז וְהָדָר"

הטקסט הפשוט

[עריכה]

עַז והדֻר הוא[2] לבושה, והיא שוחקת[3] ליום אחרון.

[2] לפי השמטת היה (בינוני)

[3] ראה הע' 3 לפסוק 11.

הפירוש

[עריכה]

לבושה של אשת החייל הוא גם עז, ר"ל חזק, וגם הדור, ר"ל יפה, והיא מביטה ליום האחרון, ר"ל לעתיד[4], בשחוק. כלומר, היא לבושה בגדים חזקים ויפים, ואינה דואגת לעתיד.

[4] מ"ותהי ליום אחרון, לעד עד עולם", ישעיה ל8, אני למד, כי ב"יום אחרון" הכוונה במקרא לעתיד.