רוטנברג על משלי לא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי[עריכה]

ידיה שָלְחָה[1] בְכִישוֹר[1] וכפיה תמכו פלך.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר".

הטקסט הפשוט[עריכה]

את[2] ידיה היא שולחת[3] לעבוד[4] בכישור וידיה (*נדצ"ל וכפיה) תומכות[3] פלך.

[2] לפי השמטת יחס

[3] ראה הע' 3 לפסוק 11.

[4] לפי השמטת מיוחס

הפירוש[עריכה]

את ידיה היא פושטת[5] לעבוד בכישור[6] וכפיה תומכות פלך[6].

[5] הוראת "שָלְחָה" כאן היא: פשטה. השוה "והנה יד שלוחה אלי", יחזקאל ב9. (על סמך כתוב זה ביחזקאל ניקדתי "שָלְחָה" ולא "שִלְחָה". (*נראה שהושמט הסוגר השמאלי)

[6] גם כישור" וגם "פלך" הם מכשירי טוויה ואריגה.