רוטנברג על משלי לא יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי[עריכה]

טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בַלַיִל[1] נרה.

[1] בס' משלי שבידנו כתוב: בליל (בַּלַּיְלָה (*לפנינו בב' רפה) קרי)".

הטקסט הפשוט[עריכה]

כאשר[2] טעמה, כי טוב סחרה, לא יכבה בַּלַיִל נרה.

[2] לפי השמטת חיבור

הפירוש[עריכה]

כאשר נודע לה[3], כי טוב סחרה, לא יכבה נרה בלילה[4], משום שהיא עובדת גם בלילה, כדי שיהיו לו מוצרים לסחרה.

[3] הטועם מאכל נודע לו טעמו של המאכל; ועל יסוד זה משמש הפועל "טעם" בהשאלה גם להיוודעות מהותו של דבר: כאן הוראת "טעמה" היא: אשת החייל עשתה סחר ונודע לה מהותו, ר"ל נודע לה שהסחר הוא טוב. ובפרק ל"ד של תהלים, שבדומה לפרק ל"א של משלי שלפנינו, גם הפסוקים שלו מסודרים הם לפי אלפבית, הפסוק שבראשו טי"ת מתחיל בפועל "טעמו", וזה פירושו של "טעמו וראו כי טוב ה', אשרי הגבר יחסה בו": חסו בה' ותראו כי טוב ה' לחסות בו, וכי אשרי הגבר, שיחסה בו.

[4] ייתכן, שהשם "לַיִל", שאנו מוצאים אותו במקרא רק במקום נוסף אחד, והוא "שיתי כַלַיִל צלך בתוך צהרים", ישעיה כא1, הוראתו: חלק הלילה שהוא אפל ביותר – אלא שקשה כאן לקבוע משהו, הואיל והשם "לילה" המצוי במאתיים מקראות ויותר, הנסמך שלו צורתו "לֵיל", כנסמכו של "לַיִל".