לדלג לתוכן

רוטנברג על משלי לא יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי

[עריכה]
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.


הטקסט הפשוט

[עריכה]

היא דורשת[1] צמר ופשתים, ועושה[1] בחפץ כל אחת מכפיה[1] (*נראה שהציון הוא טעות והתכוון לציין למה שכתב בהערה 4).

[1] ראה הע' 2.

הפירוש

[עריכה]

אשת החייל מבקשת[2][3] צמר ופשתים כחומר לעבודה, וכל אחת מכפיה[4] עושה[2] ברצון[5] את עבודת הטוויה, האריגה וכו'.

[2] ראה הע' 2 לפסוק 11.

[3] "דרשה" – ביקשה השוה "אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה", מ"א יד5.

[4] במקראות רבים מס' רבים של שע"צ אינו מורה על ריבוי של אותו שע"צ, אלא על כל אחד מאותו ריבוי השוה "דרכיה דרכי נעם (*נראה שהושמטו כאן שלוש נקודות) ותמכיה מאשר", לעיל ג11. השוה גם "אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים", לעיל כג3, שברור גם שם, כי הכוונה ב"למטעמותיו" היא לכל אחד מן המטעמות.

[5] "בחפץ" – ברצון. השוה "ואתה תעשה את חפצי (*נראה שהושמטו כאן גרשיים ופסיק) מ"א ה23.