רוטנברג על משלי לא טז

זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נִטַּע[1] כרם.

[1] בס' משלי שבידנו כתוב "נטע (נָטְעָה קרי)" (*נראה שהושמטה כאן נקודה)

זממה קְנוֹת[2] שדה ותקחהו, מפרי כפיה נִטַּע כרם.

[2] לפי השמטת נסמך(ראה גם הע' 4).

היא החליטה[3] לקיחת[6], ר"ל קניית[4] שדה מסוים, וגם קנתה אותו; מפרי כפיה, ר"ל ממכירת[5] המוצרים שיצרה בכפיה, ניטע[6] כרם.

[3] הוראת "זממה" הוא כאן: החליטה– בדומה ל"זממתי" ב"שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם", זכריה ח15.

(*מכאן עד הסוף המחבר העביר קו על הכתוב, ולא ברור למה.)

[4] בטקסט הפשוטהכנסתי את שם הפועל "קנות" לפי השמטת נסמךוהוא שם פעולה(ראה הע' 5 לי14 (*אולי ו14)), שהוראתו: קנייה

[5] במ"ם של "מפרי" מחבר הפסוקים 10-31 של פרק ל"א משמיענו, כי נטיעת הכרם לא עלתה לאשת החייל אלא בחלק מכסף מכירתה את מוצריה.

[6] השוה "אף בל נִטָעוּ אף בל זורעו", ישעיה מ24.