רוטנברג על משלי כט ז

רוטנברג על משלי • פרק כט • פסוק 7

הטקסט המקראי

ידע צדיק דין דלים, רשע לא-יבין דעת.

הטקסט הפשוט

ידע השופט[1] ה[2]צדיק את[3] דין ה[2]דלים גם[4] כאשר[4] ה[2]רשע יסלף את הבנת[5] ה[2]ידיעה[6].

[1] לפי השמטת מוגדר

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת יחס

[4] לפי השמטת חיבור

[5] לפי צירוף שלילה (בפועל זמן)

[6] ראה הע' 7.

הפירוש

השופט הצדיק יודע את דין הדלים, גם כשהרשע מסלף את הבנת הידיעה[7]. כלומר, עד השקר מסלף את העובדות, ובכך הוא מונע מן השופט את האפשרות להבין, מה היה מצב הדברים האמיתי בידיעה, שהובאה לפניו. ואולם למרות סילוף זה השופט הצדיק יודע, מה דינו של בעל הדין הדל באותו משפט, והוא מזכהו[8].

[7] המלה "דעת" היא כאן שם הפועל של "ידע", ומשמש כשם פעולה(ראה הע' 5 לי14 (*אולי לו14)), והוראתו: ידיעה פתגמים רבים נתפרשו לי יפה לפי אותה הוראה של "דעת".

[8] וריאציה לפתגם זה היא (*אולי הוא) הפתגם "אנשי רע לא-יבינו משפט, ומבקשי ה' יבינו כַל", לעיל כח5.