רוטנברג על משלי כח כב

רוטנברג על משלי • פרק כח • פסוק 22

הטקסט המקראי

נבהל, (*נראה שהפסיק בטעות) להון איש רע עין, ולא ידע כי חסר יבואנו1].

[1] לפי הפירוש, הנראה לי נכון, הכינוי של "יבואנו" צריך להיות מודגש. לכן תיבה זו מובאת כאן במפוזר.

הטקסט הפשוט

נבהל ודואג[2] להון ה[3]איש רע ה[3]עין, ולא ידע, כי ה[3]חסר (*המילה לא ברורה) יבוא וימוטט[2] אותו4].

[2] לפי השמטת מיוחס (ליד פועל)

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי השמטת ש"ג מודגש(ראה גם הע' 7).

הפירוש

האיש העשיר[5] והקמצן[6] נבהל ודואג להונו, ואינו יודע, כי הפגע יבוא וימוטט אותו עצמו. כלומר, העשיר הקמצן נבהל, הואיל והוא חש, כי משהו עלול לפגוע בו, והיות שהונו חשוב לו מכול, הוא דואג לאותו הון; ואולם אין הוא יודע, כי הפגע, שמבואו הוא חושש, אמנם יבוא, אלא שלא בהונו יפגע אותו פגע, אלא בו עצמו, ר"ל בבריאותו[7].

[5] "איש" – עשיר (ראה הע' 6 ליב3).

[6] "רע עין" קמצן. השוה "אל תלחם את לחם רע עין", משלי כג6.

[7] אם המלה "יבואנו" לא היתה מנוסחת לפי השמטת ש"ג מודגש היה כתוב "יבוא אותו", שלפי השמטת מיוחס (ליד פועל)היה הפירוש, כאילו היה כתוב: "יבוא [וימוטט] אותו". ראה גם פירושי לפתגם שלעיל י24, (*צריכה להיות נקודה במקום פסיק)