רוטנברג על משלי כח כ

רוטנברג על משלי • פרק כח • פסוק 20

הטקסט המקראי

איש אמונות רב ברכות, ואץ להעשיר לא-יְנַקֶּה[1].

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "יִנָּקֶה".

הטקסט הפשוט

איש יחסי אֵמון[2] הוא[3] רב ברכות, ואץ להעשיר את עצמו[4] איש, אשר לא-ינקה את עובדיו[5].

[2] לפי ריבוי סומך בודד

[3] לפי השמטת היה (בינוני)

[4] לפי השמטת פעול (בהפעיל)

[5] לפי השמטת פעול

הפירוש

מי שמתייחס לעובדיו באמון הוא רב ברכות, ואילו מי שלא-ינקה את עובדיו, ר"ל מי ששולל מהם את ניקיון הכפיים[6], דהיינו את טוהר המידות[7], מזרזם[8] כדי להתעשר. כלומר, מי שמתייחס לעובדיו באימון – הם מרבים לברכו; ואולם מי שמעדיף את העושר על הברכות של עובדיו מזרז את עובדיו, שיעבדו יותר קשה, כדי להתעשר[9].

[6] "לא-יְנַקֶּה", לפי צירוף שלילה (בפועל זמן)– ישלול את הניקיון.

[7] השוה "ארחץ בנקיון כפי", תהלים ח6.

[8] "אץ" מזרז. ראה הע' 10 ליט2.

[9] השוה את פירושי ל"יד ליד לא ינקה רע", לעיל יא21, ול"רשע עשה פעלת שקר וגו' לעיל יא18.