רוטנברג על משלי כח יב

הטקסט המקראי

בעלץ צדיקים רבה תפארת, ובקום רשעים יחפש אדם.

הטקסט הפשוט

בעלץ ה[1]צדיקים רבה ה[1]תפארת, ואולם[2] בקום ה[1]רשעים יחפש ה[1]אדם.

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי השמטת חיבור

הפירוש

כשהצדיקים שמחים רבה התפארת; ואולם כשהרשעים מגיעים לשלטון[3] יחופש האדם הפשוט[4]. כלומר, כשהצדיקים שמחים, משום שהשלטון עבר לידם, מתקיימת תהלוכת פאר בחוצות, שרבים המשתתפים בה, משום שבני האדם הפשוטים יודעים, כי בשלטון הצדיקים יהיה מצבם טוב יותר; ואולם כשהרשעים מגיעים לשלטון, ויש צורך להתנגד להם בכוח – מחפשים את האדם הפשוט, המסתתר אז, משום שהוא מפחד, שמא יתנקמו בו הרשעים[5].

[3] "בקום רשעים" כשהרשעים מגיעים לשלטון. השוה "ויקם מלך חדש על מצרים", שמות א8; "ויקם יהורם על ממלכת אביו", דה"ב כא4; ועוד.

[4] "אדם" – האדם הפשוט (ראה הע' 6 ליב3).

[5] מסתבר, שאין הכוונה לשלטון במדינה דווקא, אלא גם לשלטון מקומי שבכל יישוב ויישוב – עכ"פ הפתגם שלפנינו קובע את העובדה המעציבה, כי ההמון, שהוא הסובל העיקרי מעיוותי שלטון הרשעים, אינו מוכן, ואף אינו מסוגל, לעזור לאלה, שרוצים להפיל בכוח את שלטון הרֶשע.