לדלג לתוכן

רוטנברג על משלי כח יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הטקסט המקראי

[עריכה]
חכם בעיניו איש עשיר, ודל – מבין, יחקרנו.


הטקסט הפשוט

[עריכה]

חכם הוא[1] בעיניו ה[2]איש ה[2]עשיר, ודל הוא[1] בעיניו[3] ה[2]מבין, אשר[4] יחקרנו.

[1] לפי השמטת היה (בינוני)

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת נשנה

[4] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)

הפירוש

[עריכה]

איש עשיר חכם הוא בעיניו, והפקיד[5] החוקר אותו פחוּת ערך[6] הוא בעיניו. כלומר, כשאיש עשיר, המחזיק את עצמו לחכם, בא לבית המשפט, ופקיד בית המשפט חוקר אותו – הפקיד השה, שהמשכורת שלו זעומה, חסר ערך הוא בעיניו, והוא משיב בגאוה על שאלותיו.

[5] הוראת "מבין" היא כאן: בעל מקצוע (ראה הע' 4 ליז24), וכאן הכוונה לפקיד בית המשפט, החוקר את בעלי הדין, וחקירה זו היא מקצועו.

[6] "ודל" – ופחות ערך; השוה "הנה אלפי הדל במנשה", שופטים ו15.