רוטנברג על משלי כח ט

רוטנברג על משלי • פרק כח • פסוק 9

הטקסט המקראי

מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה.

הטקסט הפשוט

אדם, אשר[1] מסיר את[2] אזנו משמע את[2] דברי[3] ה[1]תורה, גם תפלתו תועבה היא[4].

[1] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי השמטת נסמך

[4] לפי השמטת היה (בינוני)

הפירוש

מי שאוטם את אזנו, ואינו שומע את דברי התורה, גם תפילתו תועבה. כלומר, יש אדם, שאמנם אינו מקיים את מיצוות התורה, ואולם הוא מתפלל, וייתכן שמישהו יהא סבור, שאין לראות בו רשע. על כך אומר הפתגם, שאין זה נכון, כי לא זו בלבד, שאין לראות בתפילתו מעשה טוב, אלא שעצם תפילה זו תועבה היא, מאחר שזו חוצפה של אדם שאינו רוצה לשמוע את תורת ה', ועם זאת הוא מבקש מה' כי יעזור לו[1].

[1] ז"ל א"ש הרטום לפתגם זה: "לא זו בלבד שאין ה' מקבל את תפלתם של המסרבים לשמע לדברי תורה, אלא שהוא רואה בתפלה זו מעשה תועבה. השוה טו, ח, וש' א טו".