רוטנברג על משלי כח ז

הטקסט המקראי

נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים – יכלים אביו.

הטקסט הפשוט

גם[1] כאשר[1] נוצר את[2] ה[3]תורה ה[3]בן, אשר הוא[4] מבין, ואולם[1] הוא[5] רעה בנים[6] זוללים – הוא[5] יכלים את[2] אביו.

[1] לפי השמטת חיבור

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי משפט ניתק לשם (נשוא)

[5] לפי השמטת נשנה (תחליף)

[6] לפי השמטת מוגדר

הפירוש

גם כשנוצר את התורה הבן הצעיר, שהוא בעל מקצוע[7] ואולם הוא מתרועע עם בנים זוללים – הוא יכלים את אביו. כלומר, גם כשהבן הצעיר שומר את מיצוות התורה, והוא גם בעל מקצוע ומשתכר מכך, ואולם יחד עם זה הוא מתרועע עם[8] בנים זוללים – סופו[9] שיכלים את אביו, כיוון שחזקה על חבריו הזוללים, שיסירו אותו מדרכו הישרה ויתנהג כמותם.

[7] "מבין" – בעל מקצוע; ראה הע' 4 ליז24.

[8] "ורעה זוללים" – מתרועע עם בנים זוללים; ראה הע' 4 ליג20.

[9] זמן עתיד של "יכלים" אחרי זמן הווה של "נוצר" ו"רעה" מלמדנו: מי שנוצר תורה כבן מבין, ועם זאת הוא רועה זוללים, ר"ל מתרועע איתם – סופו שיכלים את אביו.