רוטנברג על משלי כח ה

רוטנברג על משלי • פרק כח • פסוק 5

הטקסט המקראי

אנשי רע לא-יבינו משפט, ומבקשי ה' יבינו כַל[1].

[1] הניקוד בס' משלי שבידנו הוא: כֹל.

הטקסט הפשוט

אנשי בעל הדין[2] ה[3]רע יסלפו את הבנת[4] ה[3]משפט, ואולם[5] מבקשי ה' יבינו את העיקר[6].

[2] לפי השמטת מוגדר

[3] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[4] לפי צירוף שלילה (בפועל זמן)

[5] לפי השמטת חיבור

[6] ראה הע' 9.

הפירוש

אנשי בעל הדין הרשע[7] מסלפים את הבנת המשפט, ואולם השופטים, שהם מבקשי ה'[8], יבינו את העיקר[9]. כלומר, עדי השקר, שבעל הדין הרשע שיחדם (*אולי שוחדם), כדי שיעידו בבית המשפט לטובתו, מעידים בבית המשפט בצורה, שממנה מקבלים השופטים תמונה מסולפת ממה שקרה באמת; ואולם השופטים, שהם מבקשי ה' וברצונם להוציא פסק דין לפי תורת ה', אמנם אינם מבינים את כל האירוע, שעליו דנים, אך את העיקר שבאותו אירוע הם מבינים, ועל יסוד הבנה חלקית זו הם מוציאים פסק דין, שהוא לטובתו של בעל הדין הצדיק.

[7] "רע" הוא כאן תואר של בעל הדין הרשע.

[8] בשמונה מקראות אנו מוצאים את הפועל "בקש", שאחריו המושא "את ה'", או "ה'", ומן הכתוב "ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, הרחק מן המחנה, וקרא לו אהל מועד; והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה", שמות לג7, – מן הכתוב הזה מסתבר, כי בדומה לאהל מועד, שמשה ישב בו, וכל מי שביקש לדעת, מהי מצוות ה' במקרה שלו, בא אל אהל מועד ושמע מפי משה, מהי מצוות ה' באותו מקרה – בדומה לאותו אוהל מועד נמצאו מקומות כאלה בתקופת המקרא במקומות רבים בארץ, שבהם ישבו אנשים, שהיו בקיאים בתורת ה', והם הורו תורה זו לכל מי שבא לאותם המקומות. בפתגם שלפנינו הביטוי "מבקשי ה'" הוא כינוי לשופטים צדיקים, שהיו באים לאותם המקומות, כדי לדעת, מהי מצוות ה' במקרים, שהיו מוּבאים לפניהם.

[9] ראה את המאמר "כַל וְכַלָּה", המובא לעיל אחרי הפתגם שביג7, ותראה, כי אחת ההוראות של "כַּל" היא: הדבר החשוב ביותר, העיקר.