רוטנברג על משלי כח א
רוטנברג על משלי • פרק כח • פסוק 1
הטקסט המקראי
[עריכה][1] הניקוד בספר משלי שבידנו הוא: "נָסוּ"; ואילו לפי הפירוש, הנראה לי נכון, אני מנקד "נֻסוּ", ומציין שכל הציוויים "נֻסוּ" שבמקרא (ירמיה מח6, מט8, מט30, נא6 וזכריה ב10) הם ללא ו"ו אחר הנו"ן.
הטקסט הפשוט
[עריכה]"נֻסוּ!", כאשר[2] אין רדף, קורא[3] ה[4]רשע, ואולם[5] בני הצדיק[6] שקטים הם[7] ככפיר, אשר[8] הוא בוטח[9].
[2] ראה הע' 9.
[3] לפי השמטת אמירה
[4] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)
[5] לפי השמטת חיבור
[6] לפי ריבוי סומך בודד
[7] לפי השמטת מיוחס
[8] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)
[9] לפי פועל תכונת הבינוני
הפירוש
[עריכה]הרשע קורא לבני ביתו: "נוסו!" גם כשאין[10] איש רודף אחריהם, ואילו בני הצדיקים שקטים הם ככפיר, הבוטח בכוחו. כלומר, הרשע שרוי כל ימיו בפחד, שמא יתנפלו עליו האנשים שהוא מקפחם[11], ולכן הוא קורא לבני ביתו שינוסו, גם בשעה שאיש אינו רודף אחריהם; ואילו בני הצדיק, שאינו מקפח שום בן אדם, שקטים הם ככפיר הבוטח בכוחו ואינו מפחד שמא תתנפל עליו אחת החיות.
[10] הו"ו של "ואין" היא ו"ו הנסיבות (ראה הע' 6 לי6), והוראת "ואין" היא כשאין.
[11] השוה "אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא; על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם", איוב כב9-10. השוה גם את פירושי לפתגם "חרדת אדם וגו'", להלן כט25.