רד"ק על שופטים ב
פרק ב
א. "ויעל מלאך ה'" - ת"י וסליק נבייא בשליחות מן קדם ה'. ואמרו רז"ל כי פנחס היה זה הנביא.
"מן הגלגל" - שם נאמר לו נבואה הזאת שיאמר אותה לישראל בזה המקום אולי הוא קבצם שם על פי ה' או היו נקבצים שם על דבר אחר.
"אל הבוכים" - נקרא המקום כן לפי שבכו שם כמו שאומר.
"אעלה אתכם"- עתיד במקום עבר ורבים כמוהו.
ג. "לצדים" - מקרא קצר ופירושו לצנינים לצדים ויונתן תרדם למעיקים כמו ברי"ש ויש מפרשים אותו מן צוד צדוני והדגש תמורת הנח עי"ן פעל כמו ופטורי ציצים ר"ל שיצודו וילכדו אתכם. ו. "וישלח יהושע" - כבר שלח וכתב דברים אלה הנה לפי שעשו בני ישראל הרע בעיני ה' ואמר כי כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחריו לא עשו הרע שראו מעשה הנסים שעשה לישראל שהעבירם הירדן ביבשה ועמידת השמש והירח וניצוח המלכים.
יא.
"ויעבדו את הבעלים" - ויקראו הפסילים והעצבים בזה השם כי הם כאדון לעובדיהם.
יג.
"לבעל ולעשתרות" - צלמים עשויים כצורת עשתרות והם נקבות הצאן.
יד. "ביד שוסים וישוסו אותם" -הם שנים שרשים והענין אחד וענינם ענין בזה.
טו. "בכל אשר יצאו" - בכל מקום אשר יצאו להלחם היתה יד ה' בם לרעה והיו נגפים לפני אויביהם ודרך הדרש כי על אבימלך ומחלון וכליון נאמר שיצאו מארץ ישראל לגור בשדה מואב ומתו שם שלושתם. "ויצר להם" - שרשו יצר לא כדברי רבי יהודה חיוג וכן ויצר לו צרו צעדי אונו וענינם ענין צרה שני שרשים והענין אחד.
יט. "לא הפילו ממעלליהם" - ממעללי אבותם לא הפילו דבר רע אחד אלא בכל רעתם עשו.