רד"ק על יהושע ה יד
| רד"ק על יהושע • פרק ה' • פסוק י"ד |
• יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהֹוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃
(יהושע ה יד): "ויאמר לא" - כלומר אינני, כמו שאתה סבור, איש בא להלחם, אבל אני מלאך ה', וזהו שאמר שר צבא ה', שר צבאות מעלה ומטה, כמו שנאמר על מיכאל השר הגדול. ולפי גדולתו וקדושתו נקדש המקום שנראה בו ליהושע, לפיכך אמר "קדש הוא".
"עתה באתי" - בעת שראיתני, מה שאין כן בבשר ודם; וזה להחזיק בלבו כי מלאך הוא.
ויש בו דרש, כי בא להפחידם על בטול תורה ועל שבטלו היום שעבר תמיד של בין הערבים; אמר לו יהושע "על איזה מהם באת?" אמר לו "עתה באתי", כלומר, על בטול תורה שאתם בטלים עתה; מיד (יהושע ז): "וילן יהושע בתוך העמק", שלן בעומקה של הלכה;
וזה הדרש רחוק, כי אין שעת המלחמה שעת ת"ת, ועוד כי פסוק וילן יהושע הוא רחוק מזה הפרשה כי הוא במלחמת העי, ועוד כי כותב הדרש הזה טעה בפסוק וילן, כי שני פסוקים הם: "וילן יהושע" סופו "בתוך העם" והפסוק האחר "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק";
ויש בו דרש אחר: עתה באתי עתה באתי שני פעמים, אני הוא שבאתי בימי משה רבך שנאמר הנה אנכי שולח מלאך, וראה אותי ולא רצה שאלך עמו שאמר להקב"ה איני חפץ אלא בך; מיד ויפל יהושע אל פניו ארצה:
"אל פניו" - כמו על, וכן (יחזקאל יח): "אל ההרים לא אכל".