רבינו גרשום על הש"ס/תמיד/פרק ב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
המגרפות. עשוי כאותו עץ מלא שינים שמושכין בו החציר:
החלו מעלין באפר. במגרפות על גבי תפוח מקבצין אותן ועושין אותו עגול כתפוח וככובע מפני שהוא נוי למזבח שידשנוהו בידם במגרפות ולא ברגלים ושוב מוציאין אותו הכל לחוץ להר המשחה:
מימיו לא נתעצל כו'. ומי הוו אכסדרה בעזרה האי דפריך קס"ד דבאכסדרא עמודים של עץ מיירי:
והתניא ר' אלעזר אומר כו'. שנאמר לא תטע לך אשרה (כל עץ) בכל מקום וכל עץ בעלמא אצל מזבח לא ליהוי הכי משמע קרא:
אמר רב חסדא באכסדרה של בנין. של עמודים אבנים לא אסרה תורה:
השקו את התמיד בכוס של זהב. כדי שיהא נוח להתפשט עורו. בשל זהב היינו גוזמא: סליק
אין עניות במקום עשירות. וברור דשל זהב הוי:
ומשמונים ושתים ריבוא (כיצד) היתה נעשית:
ושלש מאות כהנים מטבילין אותה. כשנגמרת היינו גוזמא:
וכי כל העצים כשרים למערכה היו כל העצים כשרים חוץ משל זית וגפן עץ שמן קמן בלעז היגי זית וגפן:
מאי טעמא לא משום דקטמי. שעושין עשן יותר מדי:
משום יישוב ארץ ישראל. שלא להחריב גפנים. ועצי זיתים של ארץ ישראל. הניתוכין להיות אש בלא עשן שלאלתר כשמשימין נעשין אש מאי נינהו הני דיקרי שפיר ולא קטרי ואילין מיקטר:
וכי כל העצים כשרין כו'. בשלמא למ"ד משום דקטמי בהא קא מיפלגי תנא דמתניתין ור' אלעזר דמוסיף דתנא דמתניתין דלא תנא הני של מייש ושל אלון קסבר אע"ג דלא קטמי מגואי מתוכן כיון דקטרי מאבראי מקליפתן לא מייתינן:
ור' אלעזר סבר. כיון דלא קטמי מגואי כו':
אלא למ"ד משום ישוב ארץ ישראל. לטעמיה אמאי מוסיף ר' אלעזר הני אטו דקל מי לית ביה משום ישוב א"י:
אמר לך ולטעמיך תאינה. דקתני אבל באלו רגילים במורביות של תאינה מי לית ביה כו':
מייש. לא איתפרש לן אי זה מין הוא:
מייתי תאינה חיוריתא הגרעינין ושייפי ליה בחלבא דצבתא דסריקא ליה ביזרא. וקברי לה היכא דמסיק ימא שירטון קורה עבדא פירי לא עבדא ותלת בורכי מינייהו לא מחזקא להו גמלא ומושחין אותו בחלב של צב כדי שידבקו הזרעים ביחד ונוטעין אותן בירושלים:
עץ עושה ולא פירות. ומצליח כל כך שג' ענפים ממנו אין אדם יכול למושכן ביחד בגשר:
סידר את המערכה גדולה וחזיתה מזרחה. כלומר מניח בין העצים ריוח מעט כעין חלון לצד מזרח:
אליתא עצים קטנים שמסיקין מהן את הגדולים. לסדר את המערכה שניה לקטורת שממנה היו מכניסין גחלין למזבח הזהב להקטיר הקטורת וכנגד מערבית דרומית מסדרין המערכה שניה ובאומד חמש סאין גחלים היו מכניסין בכל יום להיכל ובשבת מוסיפין באומד ח' סאין גחלים ששם באותן ג' סאין שמוסיפין שם היו נותנין בזיכי לבונה של לחם הפנים:
סליק