רבינו אשר על הש"ס/קינים
חטאת העוף נעשית למטה. פירוש: למטה מחוט הסיקרא שהיה בחציו של גובה המזבח דכתיב "והיתה הרשת עד חצי המזבח" ודרשו חכמים (זבחים נג,א) התורה נתנה מחיצה בין דמים העליונים לדמים התחתונים. שדמים העליונים מחצי המזבח ולמעלה ודמים התחתונים מחציו ולמטה. ובחטאת העוף כתיב "והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח" ודריש בזבחים פרק 'קדשי קדשים' (סד,ב) איזהו קיר שהשירים שלו מתמצין ליסוד? הוי אומר זה קיר התחתון. ופריך התם: ונעביד מעילאה והדר נעביד מתתאה - כלומר: לא כתיב יסוד אלא במיצוי שיריים. ואם כן נעביד הזאה למעלה ואחר כך ירד למטה וימצה השירים? כו' כולן כמעשה חטאת בהמה? ומשני: מי כתיב "יַמצה"? "יִמָּצֵה" כתיב! כלומר: אי הוה כתיב "יַמצה" - אז הוי משמע דקאי אשירים דוקא והוה מפרשינן ליה כדקאמרת: לאחר שהזה למעלה ירד למטה וימצה. אבל השתא דכתיב "יִמָּצֵה" - משמע דקאי נמי אהזאה. והכא פירושו דקרא והזה מדם החטאת על קיר המזבח במקום שהנשאר בדם יִמָּצֵה ממילא אל יסוד המזבח. והיינו קיר התחתון.
וחטאת בהמה למעלה. דכתיב בה קרנות המזבח. עולת העוף למעלה. דריש לה בפרק קדשי קדשים (זבחים סה,א) מדכתיב "ומלק את ראשו והקטיר" מה הקטרה? בראשו של מזבח. אף מליקה - בראשו של מזבח! ומיצוי נמי דריש מדכתיב "והקטיר ונמצה דמו" וכי סלקא דעתך לאחר שהקטיר הוא ממצה?! אלא לומר לך: "מה הקטרה בראש המזבח? אף המיצוי בראש המזבח". ופליגי התם תנאי, איכא מאן דאמר דדוקא בקרן נעשית אצל מקום ההקטרה, דעל המזבח - שהוא מקום ההקטרה - אי אפשר לומר, דהא כתיב "ונמצה דמו על קיר המזבח" הילכך בעינן קיר הסמוך למקום הקטרה והיינו הקרן. ואיכא מאן דאמר: אם עשה למטה מרגליו אפילו אמה אחת - כשירה. כי על הסובב הוא עומד ועדיין יש למטה מרגליו אמה אחת עד חצי המזבח. וסבר האי תנא - עושה מערכה על גבי סובב ומקרי שפיר מקום הקטרה.