ראש מילין/התגין/הגימל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"הגימ"ל"[עריכה]

הגמול, כולו מלא שאיפה רוממה, אל הימין ואל השמאל הוא פונה, אל האמצע הוא מכריע. זאת היא תכונת המלחמה התגית בכלל, לקלע אל המטרה הממוזגה מתוך עצמתן של הנטיות הרוממות הקיצוניות. הגמול השוקל בפלס את כל העשוי, ההגוי, המבוטא, המתנודד, החי, וכל ההוות, מוכרח הוא לשאוב את תוכן חייו בגילוי מהרום העליון, שמשם באים שרשי המעשים, מקורי הקוים החיוניים, המשולבים בהכרה וחפץ, לידי גילוי. וצריך הגימ"ל, ההתגלמות התוכנית, המביאה את המשקל של מדה במדה, של שילום פועל אדם והמצאת אורח איש כארחו, להיות מעוטר במחשבות וכחות זיוניות, תגיות, מעולם עליון, מהמקום שאור החיים מעוטרים שם בעטרת חופשם, באפס הגבלה וכהות תחתיתית, במקום שאין עיכוב ומניעת יכולת, ואין המצרת אורים, ומשם פלגים שוטפים להמוני המונים של סעיפים וסעיפי סעיפים, שכולם יונקים מלשד החיים של אומץ האמת והיושר, בהגלותו מגודל הבלתי גבולי על הככר המוגבל של הקשבת האדם, העולמים, והגות רוחם.