ראש מילין/הנקודות/החולם
| הנקודות |
|---|
"החולם"[עריכה]
הנקודה העליונה ממעל לגוף האות תעירנו על דבר מחשבות נשאות, מחשבות אשר רק בראש נטוי למעלה, בעינים נשאות למרומי שמי שמים, יוכלו להיות קצת מתנוצצים בספירת ההכרה והציור, רצונות נאצלים, ואידיאלים רחבים ועדינים, אשר מעוצם רוממותם יכולים אנחנו רק לחלום אודותם, לציירם בחפץ כביר, המשולל מכל התחשבות עם איזה מניעה, עם הגבלת יכולת מאיזה צד ופינה, והם הם באמת המחשבות היותר חזקות ואמיצות, המתדמות לרום המחשבות העליונות של תמים דעים אשר לא קצרה ידו מהושיע. והנקודה העליונה החולמת, המנהרת בנקודת החולם העליונה, המתרוממת ממעל להנושאים המבטאיים והכתיבתיים, היא אוצרת בקרבה את כל האיווי הבלתי מוגבל, הבא בשלמותו ברזי הנבואה, בחלום אדבר בו, המשחררת את המצוי המוגבל, המוקף במניעות, בהעדר יכולת וחולשה, מכל חולשותיו ומצריו הקשים, וצד החסין שבמושגים המתגלים בפעולתם החיה, הוא צד עליון זה, המשתרע ממעל לכל חוגי תנאים של יכולת ואפשרות. זאת היא החלמות הרעיונית והשאיפתית, שממנה נובעים המעינות המאחדים ומחברים את כל הפזורים מן הקצה אל הקצה של נשמת החיים, ותחלימני ותחייני. ומבטא התרגומי של החיבור והאחדות של נתחים מחותכים, חלים, אשר אמנם תכונת החיבור של הנפרד לא תצא בבירור המפורש, בתואר מקורי, כאשר יוצאים הם האידיאלים המחשבתיים עצמם, בלא צירוף שום מגמה פעולתית, ויהיה הצד של האומץ מבולט יפה בהגיון עברי ברור, והצד המחבר נפרדים מבוטא ביטוי תרגומי. אמנם החלום והחלמות והחלימות התרגומית יתחברו יחד בחוגה התוכני של הנקודה העליונה, הזורמת חיים עליונים ממעל לכל חוג אל תוך האות פנימה, ושופכת את רוחה בכל ההגוי, המצוייר, המבוטא, וגם הנפעל מסביב לו, הוא מרומים ישכן, מצדות סלעים משגבו, לחמו נתן מימיו נאמנים.